דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות פב
פייט חק הוא לזכותם היום מלך - וצ"ב מאי ענין חק הוא שיזכו על ידי זה בדין ובזה יבואר הפ' (תהלים פ"א) תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגינו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב וצ"ב מאי זה שלישראל הוא חק ולאלקי יעקב הוא משפט וגם יבואר הפייט באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגד ליעקב דבר חק ומשפט וצדקינו במשפט דצ"ב איך אפשר להצדיקם במשפט אם הם במעמד גרוע כזו עד שאין מליץ יושר בעדם וי"ל דהנה הרמב"ם (בפ"י מהל' שופר ובפ"ה מהל' חמץ ומצה) פסק דבכל המצות אדם יוצא אפי' לא כוון לעשותן לשם מצוה ובמצות שופר אינו יוצא רק אם מכוון לצאת ויש לתת טעם לזה שהוא מרחמי אבינו שבשמים על בניו כדי לזכותם בדין ולסתום פה המקטריגים על בניו כי הנה כל העבירות שעובר הוא רק שהתאוה גברה עליו אבל לא נמצא בר ישראל שיעבור עבירות ויכוין כדי לעבור וכן הוא בוידוי דר' נסים אך לא להכעיסך נתכונתי וא"כ אם במצות שופר אין יוצאין ידי חובותינו בלי כוונה כש"כ שלא להענישם על העבירות אם לא כוונו לעבור דמדה טובה מרובה ממידת פורעניות - ויומתק בזה מה שאמרו בירושלמי (הובא בתוס' ר"ה ט"ז ב' ד"ה כדי לערבב ובמחזור וויטרי הביא בשם פסיקתא) דבפעם הראשון שתוקעין בהיל ולא בהיל הס"ם ובפעם השני בהיל ומתערבב מלקטרג ולדברינו א"ש מאחר שרואה שתוקעין שנית עכ"ח הוא משום דלא כיונו בפעם הראשון ולא יצא ידי חובת שופר לכן תוקעין שנית לכך בהיל ונסתמו קטרוגיו דכש"כ שלא יענישו על עבירות שלא כוונו לעבור - וזה כי חק הוא לישראל שמשונה מצוה זו שאין יוצאין בה בלי כונה- וזה באין מליץ יושר מול מגיד פשע שעברו חטאים הרבה תגד ליעקב דבר חק ומשפט שהיום מוכרחים לכוון במצות שופר משא"כ בשאר מצות ועי"ז וצדקינו במשפט היינו בדין שאם אין יוצאין ידי חובתם בלי כוונה כש"כ שלא יענשו בלי כוונה וזו חק הוא היום דייקא הוא חק ולא בשאר מצות כדי לזכותם מלך: