דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות ערט
באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגד ליעקב דבר חק ומשפט וצדקינו במשפט י"ל דבמדרש חזית עה"פ לסוסתי והובא בילקוט שמעוני (איוב כ"ג) אמר רע"ק כשם שנושאין ונותנים בסנהדרין של מטה כך נושאים ונותנים בב"ד של מעלה שנאמר (מלכים א' כ"ב י"ט) ראיתי את ה' יושב על כסאו וצבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו וכי יש שמאל למעלה הלא כתיב ימינך ה' נאדרי בכח אלא אלו מטין לכף חובה ואלו מטין לכף זכות ובספר מרכבת המשנה על המכילתא (פ' בשלח) הקשה סתירה מתנחומא (פ' תזריע) עה"פ לא יגור במגורך רע אמר ר' תנחום אין עומדים לפני הקב"ה אלא מלאכי רחמים אבל מלאכי זעף עומדים רחוק ממנו שנאמר (ישעי' י"ג) באים מארץ מרחק וא"כ קשה האיך אמר עומדים עליו דמשמע בסמוך וי"ל דאם הנדונין צדיקים שבכחם לעמוד נגד כל קטרוג וגם מלאך רע בעל כרחו יזכה אותו אז עומדים גם המקטריגים בסמוך לו ית' ולא שייך לא יגור במגורך רע דהא אין בכחם להרע אבל כשדנין אנשים פשוטים אז מלאכי רחמים עומדים בקרוב ומלאכי דין עומדים מרחוק ולפי"ז ידוייק הלשון מול דהול"ל ויש מלאך מגיד פשע ולדברינו א"ש שאין הסניגור עומד נגד הקטיגור שהסניגור עומד בסמוך לו ית' והקטיגור עומד מרחוק שזה ראי' שאפשר ח"ו יועילו בקטרוגם לזה אמר תגד דבר חק ומשפט דבס' בני יששכר חדש תשרי מאמר ג' יום תרועה דרוש ב' כתב שאם אין יכולים לעמוד בדין אז הוא ית' מזכה אותם דרך חק והוא מדה כנגד מדה שגם הם מקיימים חוקים בלי טעם והנה ישראל הוא כינוי לבני עלי וכתיב (בתהלים נ') וסביביו נשערה מאד לכן מוכרח להצדיקם דרך חק וזו כי חק לישראל דייקא אבל ליעקב דהיינו המון עם אמרו (בב"מ ל"ג) שזדונות שלהם נחשבים לשגגות ולא למדו ולא ידעו להזהר ולא ידעו במה, יכשלו לכך אפשר לזכותם בדין לפי מדריגתם ולזה אמר וצדקינו במשפט מאחר שנכשלים בלא יודעים ובגוף קושית מרכבת המשנה י"ל דעומדים לפניו מליצי רחמים ומלאכי דין לטעון טענתם ותנחומא כיון אל שלוחי הדין הממונים להעניש אלו אין קרובים לו ית' וכן מוכח מהפסוק שהביא לראי' מישעי' (י"ג ה') וכלי זעמו ומפורש כן (בחגיגה י"ב ב') דעל שלוחי הדין המענישים נאמר לא יגורך רע: