דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות ערה
ותספור ותמנה צ"ב הכפילות וי"ל שהמלצה גדולה יוצאת מזה המנין לזכות ישראל בדין כי בעוה"ר אנו נמעטים וכל אומה ולשון מתרבה בכל דור ואיך עם קדוש אשר פרים ורבים יותר מכל האומות נתמעטו כ"כ הלא נזהרים שלא יבאו לידי השחתת זרע וגם נזהרים להקדים נשואי אשה בכל אפשר ומקיימים הפסוק (קהלת י"ז י"א) בבקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידיך ומובא (פסחים ס"ד) שנתנו כליות מקרבן פסח ומנו אותן על ידיהן והי' כבר לפני ג' אלפים שנה ששים רבוא ואיך עם שלפני ג' אלפים שנה בצאתם ממצרים הי' כבר כמה פעמים ששים רבוא נתמעטו כ"כ והתאונן על זה הפייטן בויהי רצון דסליחות לערב ראש השנה ואמר ברבות השנים אנו נמעטים וזו נגד חוקי הטבע ולא נמצא כן בשום אומה ולשון ועכ"ח שזה מחמת שאנו נרדפים ועליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה ובכל דור ודור נהרגו רבבות מישראל על קידוש השם ואמר הפייטן שם אלה העקידות תראה והנחם ושכך אף וכלה חמה וגו' חום ורחם וגו' ותוציאני מאפילה לאורה וזו הכוונה תפקוד כמה היינו לפני כמה אלפים שנים ותמנה כמה אני עתה ותראה כמה וכמה רבבי רבבית נהרגו על קידוש שם המיוחד ואז תפקוד לטובה נפש כל חי ובזה יובן הסליחה ליום ראשון סליחה ב' שרדני כתורן הר בדודנו וגו' עוד למנינך בקש אובדיני הכוונה מאחר שאנו מעט מהרבה תמנה כמה אבדו ממני ונהרגו על קדושת שמו ית' ונקום נקמת דם עבדיך השפוך: