דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות עז
(תהלים ע"ה) כי אקח מועד אני משרים אשפוט נמגו ארץ וכל יושבי' אנכי תכנתי עמודי' סלה וצ"ב במה תכן עמודו' וגם לתת טעם להמבואר בשו"ע (סי' תקפ"א ס"ט) שנוהגים להתפלל בימים נוראים בקול רם וי"ל דמבואר במדרש על הפסוק שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה ואפי' אין בידכם זכות אלא שאתם אומרים שמע ישראל כדאי הוא להגן עליכם וי"ל שהטעם שעיקר התורה הוא האמונה ביחוד השם וכל מצות שבתורה הם ענפים הבאים משורש הזה ובדרושי צל"ח (דרוש י"ג) כ שכל ביטל מ"ט וכל עובר על ל"ת הוא ענף מע"ז וכלול באנכי ולא יהי' לך והבאים בסוד השם הם מבינים באיזה אופן הם מתקשרים וזו ענין שכתב רבינו סעדי' גאון שכל המצות כלולים בעשרת הדברות ועשרת הדברים כלולים בתיבת אנכי רק בעוה"ר חשכו עינינו מלראות ולהבין כן ומזה המרצה גדולה לזכות בדין שהרי בעינינו ראינו שבכל הדורות גם קלי הדעת מסרו נפשם שלא לכפור בהשם וזה ראי' ברורה שאם הי' להם השגה שכל העבירות הם נכללין במצות אנכי הי' מוסרים נפשם על כל מצוה כמו שמוסרים נפשם על קדושת השם ולעת"ל שיוסר החשכות ויבינו זה כל המון ישראל יזהרו בכל מצוה כמו שנזהרים עתה בקדושת השם והרי אנו רואים בדור דיעה שכתב בזוה"ק שלא יהי' כדור זה עד דורו של משיח וכתיב בפ' תבא י"א ארורים ובכולן כתיב ואמר כל העם אמן חוץ בע"ז כתיב וענו כל העם שהפירוש שענו בקול כי קבלו בשמחה ובמסירת נפש שלא לעבוד ע"ז ונמצא המלצה גדולה שכל מה שחוטאים הוא רק למיעוט השגתם ואם היו מבינים שזה ענף מע"ז היו מוסרים נפשם לקיים כל מצוה ולהשמר מכל עבירה - ולפי"ז אפשר לומר שזה המתפללין בימים נוראים בקול לעורר על הכתוב וענו כל העם שעל ע"ז ענו בקול גדול וזה ראי' גדולה כי לכל העם בשגגה והמלצה לזכותם בדין -וזו כונת מזמור ע"ה אל תשחת אם ח"ו ישראל אינן במדריגה הראוי' לזכותם בדין אל תשחת אותם כי אקח מועד אני משרי' אשפוט אתה צוותנו לעשות לפנים משורת הדין כדכתיב ועשית הישר והטוב וזו אני אשפוט מישרים כאשר צויתני לפנים משורת הדין א"כ גם עליך לזכותם לפנים משורת הדין וגם אם נמוגים ארץ וכל יושבי' שהדין הי' נותן לכלותם אנכי' תכנתו עמודו' סלה מצות אנכי אלקיך יגן בעדם ויצילם בדין כי במצוה זו שכולם מוסרים נפשם עלי' יש הוכחה שלעתיד לבא שיתרבה הדעת ימסרו נפשם על כל מצות: