דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות לט
(סליחה ל"ז) אם העיו פני מלכם בעזות מצח נא כל מדה נכונה אתחנן לו בפצח ונפשי שפכי כמים לבך נגד פני אדום וצח למה אלקים זנחת לנצח י"ל דכתיב למה ה' יחרה אפך בעמך ולך נא ה' בקרבינו כי עם קשה עורף הוא ותמהו המפרשים האיך אמר להתנצלות שהעם קשה עורף הא אדרבה הוא ית' מתרעם עליהם בזה שאמר [שמות ל"ב] ראיתו את העם הזה והנה עם קשה הוא ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ותירצו בזה ודאי מדה מגונה הוא להיות קשה עורף אבל לפעמים נצמח מזה טובה גדולה שע"י קשו ערפם מסרו רבבות אנשים נפשותם על קדושת השם ולא הועילו כל העינוים שעינו אותם אוה"ע וזה בא להם מחמת מידת קשה עורף והנה עה"פ ידין בגוים (תהלים ק"ו) אמרו חכמינו ז"ל הובא בילקוט רמז תת"ט שכל אלו שנהרגו על קדושת השם דמיהם חקוקים בלבושו ית' בעת בואו לנקום נקמת עמו וזו אם העוו פני מלכם בעזות מצח שזה בא להם ממידת קשה עורף המליץ עליהם נגד פני אדום וצח והבט בלבושך ותראה ששפכו דמם על קדושת השם הרי שמידת קשה עורף עמד להם לעמוד באמונתם ולמה אלקים תזנח לנצח: