דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות יז
או יאמר בהקדים הפסיק דניאל ט') לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים י"ל דכתיב (ישעי' נ') הן בעונותיכם נמכרתם ובפשטכם שילחם אמכם שגרמנו גלות השכינה כי אם לא הו' השכינה עמנו בגלות לא הי' לנו קיום יום אחד, וזו נרמז בפסוק (פ' תצא) שלח תשלח את האם ועי"ז ואת הבנים תקח לך ובזו אשמנו מכל עם שאצלם אין השריית שכינה כדכתיב (פ' תשא) ונפלינו מכל עם אשר על פני האדמה שלא תשרה שכינה ביניהם וא"כ אצלם אין חטא זה שגרמו סילוק גלות שכינה וכתיב בחזרת המשכון (פ' תצא) ולך תהי' צדקה ובזוה"ק בחקתי (ערך קי"ד) עה"פ ונתתי משכני בתוככם דא שכינה משכוני דהא אתמשכנא בחוביהון דישראל בגין כך ונתתי משכני בתוככם משכני אתן בידכון בגין דאדור עמכון ואע"ג דישראל השתא בגלותא משכיני דקב"ה הוא גבייהו ולא שבקי לי' לעלמין וזו אשמנו מכל עם בגלות השכינה ובישנו מכל דור שבושה גדולה שנא פדו עדיין המשכן וזו נרמז בתיבת מכל דור דכתיב מלחמה לה' בעמלק מדור דור ולך ה' הצדקה שנתת משכונך בתוכינו ולנו בושת הפנים שלא זכינו לפדות את המשכן ודוה לבנו בחטאינו עדה"כ (תהלים כ"ז) לך אמר לבי את פניך אבקש: