דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות ה
או יאמר דהנה כתיב (ירמי' ט') על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי התורה מתחלת בבי"ת ומסיימת בלמ"ד ואם לוקחין מאות מ' ל"ב נשאר ח' והם השני דלתי"ן ועל זה מחננים לשקוד על דלתיך שנשאר רק שתי דלתי"ן וי"ל דשתי הדלתו"ן אחת קאי על אומה ישראלית והשנית קאי על השכינה הקדושה כנודע שיש לכוין בעוזר דלים על גאולת השכינה וכמאמרם ז"ל (חגיגה ט"ו) כשישראל בצער שכינה מה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי וזו שמבקשים עשה למען שכינתך, משל למלך שהוגלה למדינה רחוקה שלא הכירו אותו ורצה ליקח אשה ומאנו להנשא לו עד שבת מלכים היפה בנשים נדבה לבה להנשא לו והיא בחשבה שהוא עני קבלה על עצמה לסבול עניות ודוחק מאהבתו אותו ולאחר זמן כששב לביתו ונתגלה כבודו שהוא מלך וכבדה המלך מאד וזכר לה חסד נעורים שהכל מאנו להנשא לו והיא נשאת לו וקבלה על עצמה לסבול דוחק ועניות וברוב הימים מרוב הכבוד ואהבה שאהבה המלך בגדה בו כעין וישמן ישורן ויבעט ושלחה מעל פניו, ובכל זאת האהבה אלי' לא כבתה והוא ממתין שתשובי אליו עוד והיא ג"כ ממתנת שישוב הוא אלי' עוד והנה המלך הוא מלך מלכי המלכים הקב"ה שחזר על כל אומה ולשון ולא רצו לקבל התוה"ק והכלה הוא אומה ישראלית בת מלכים בני אברהם יצחק ויעקב קבלו עליהם עול מלכותו והלכו אחריו למדבר בארץ לא זרועה ונתקיים בה שהביאה המלך חדריו והי' לה שפע יותר מכל אומות העולם עד שמרוב שפע בגדה בו וגרש אותה מעל פניו ומאז עד עתה אנו נתונים למרמס ולחרפה בין האומות והיא הומה לקראת דודה, וכן דודה לה והיא צועקת השיבני אליך וגם הוא לעומתה ישאג בקול שובו אלי ואשובה אליכם, אולם יקשה עלינו עול הגלות ואיך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר ואוי לבנים שגלו מעל שולחן אביהם ומה לו לאב שהגלה את בניו ולכן שניהם בבחינת דלות ועניות וזו דלתוך דפקנו אם לא למעננו עשה למען שמך והושיענו: