גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
רות פרק ב · פסוק יד
גשי הלום במדרש, רמז רמז לה, עתידה מלכות בית דוד לצאת ממך, דכתיב בי' הלום, שנאמר (ש"ב ז') ויבא המלך דוד וגו' ויאמר מי אנכי כי הביאתני עד הלום, כלומר, עד מלכות. וכהאי גונא מצינו בזבחים (ק"ב א'), ביקש משה מלכות ולא ניתן לו, שנאמר (פ' שמות) אל תקרב הלום, ואין הלום אלא מלכות, שנאמר, מי אנכי כי הביאתני עד הלום. ויתכן, כי כמו הכא כמי התם מדייק מדלא כתיב כאן גשי הנה, וכמו ביהושע (ג') גשו הנה, ושם אל תקרב הנה, כמו בש"ב (כ') קרב עד הנה. ולשון "הלום" מצינו שנמלץ על גבול מוסרי ועיוני ומכובד, כמו בשופטים (כ') הבו לכם דבר ועצה הלום, ובתהלים (ע"ג) לכן ישוב עמו הלום, שהכונה, לכן שובב העם עד מדרגה פחותה כזאת, ולהיפך, שמגיע עד מדרגה יותר גבוהה כמו מלכות, וכדמפרש. והכל הולך על דרך דרש אגדי: