גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
קהלת פרק יב · פסוק א
וזכור את בוראיך. בירושלמי סוטה פ"ב ה"ב. תמן תנינן, עקביה בן מהללאל אומר, הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. מאין באת, מטפה סרוחה. ולאן אתה הולך - למקום עפר, רמה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון וכו'. אמר רבי לוי, ושלשתן דרש עקביה מתוך תיבה אחת. וזכור את בוראיך. בוראיך. בארך. בורך וכו'. ויתכן, דסמיך לדרוש הכל ממלה זו. משום דאם קאי רק על ה' הבורא. הו"ל לומר בוראך בלשון יחיד. אבל בוראיך הוא לשון רבים. ולכן דריש דקאי גם על אביו ואמו. ועפ"י הגמרא דנדה (ל"א א'). שלשה שותפים באדם, הקב"ה ואביו ואמו:
ועוד דריש בורך, למקום שאתה הילך. ונראה, דסמך לדרוש כן על סמיכות הלשון בימי בחרותיך. דאם קאי על ה' הבורא. לא שייך לומר שיזכור אותו בימי הבחרות. דתמיד צריך לזכרו עד זיבולא בתרייתא. אבל זכרון הבור דרך האנשים לשכוח בימי הנוער. ולכן אמר, וזכור את בורך בימי בחרותיך: