אור ברסלב
גשמי ברכה קהלת פרק יא

גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין

קהלת פרק יא

קהלת פרק י

פסוק ט

שומר רוח וגו'. פירש"י, שומר רוח, ממתין ומצפה עד בוא הרוח. לא יזרע. משום דפעמים ממתין ואינו בא. ורואה בעבים. נותן עיניו בעבים וכשרואה אותם קודרים ירא לקצור מפני הגשמים. ההוא לעולם לא יקצור. לפי שירא תמיד. עכ"ל. ולולא דבריו אפשר לפרש עפ"י מ"ש בתענית ד' ב'. דשני מיני רוחות ושני מיני עבים יש. יש רוח מצויה והוא טוב לשדות. ויש רוח שאינה מצויה והוא מקלקל השדות. וכן יש שני מיני עבים. יש עבים הבאים לפני המטר והם טובים. ויש עבים הבאים לאחר המטר והם רעים. ואמר כאן, כי זה ששומר להבחין ברוחות איזה טוב ואיזה רע. וכן בעבים. ההוא לא יזרע ולא יקצור. כי קשים להבחין ערך תכונתם האמתית.

ובין כה יטרד בהשקפותיו ולא יעשה חיל במלאכת השדה:

פסוק י

והסר כעס וגו'. במדרש, אמר רבי לוי, כל המתגאה הוא כועס, וכל הכועס הוא טפש. - טעם הדבר שכל המתגאה כועס פשוט. משום דנראה לו שאין חולקין לו כבוד כפי הראוי לו לפי דעתו. וכועס על זה. וטעם כל הכועס הוא טפש יליף בגמרא פסחים ס"ו ב' מפסוקים שונים:

ועפ"י דרשה זו יתבאר היטב מה שהבבליים מכונים בשם "טפשים". בבלאי טפשאי (פסחים ל"ד ב' וביצה, ט"ז א' ועוד). משום דאמרו על הפסוק דפ' תבא.

ונתן לך ה' לב רגז. דפסוק זה בבבליים איירי. שהם תמיד רוגזים וכועסים (נדרים כ"ב א'). ולפי המבואר כאן. דכל הכועס הוא טפש. ממילא מבואר. שהבבליים כיון שתמיד כועסים הם טפשים:

ועוד יש לפרש מה שאמרו, שנבוכדנצר מכונה טפש (עיין מ"ר פ' מקץ, פרשה צ'). וזה הוא, מפני שהוא הי' כעסן בטבע. כמבואר בדניאל ב', ממילא הוא טפש. וע"ע מש"כ בענין זה למעלה בפ' וכעס בחיק כסילים ינוח (ז' ט'):

תוכן העניינים

גשמי ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה