גליוני השס על שבת· רבי יוסף ענגיל
דף קמט.
דאדהכי והכי מדכר, נ"ב דוגמתו בעירובין צ"ח א' באיסקופה ארוכה וכו' וע"ע קצת דוגמא ב"ב ק"ס ב' דאדהכי והכי מייתבא דעתיהו וע"ע לעיל י"ח ב' רש"י ד"ה וטוחה דכ' דכולי האי לא טרח ומידקר וע"ע כזה תוס' ביצה ג' א' ד"ה גזיר' דכ' דלקמן מיירי בדבק דבעי מרא וחצינא כו' דלא שייך שמא יעלה ויתלוש דאדכורי מידכר הואיל ואין יכול בקל לתולשו וע' ס' בכור שור פסחים נ"ג א' ד"ה אר"י תודוס וע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תר"צ דהקורא בספר בשבת כדי שיכיר מקום הצריך הגהה ויגיהו למחר לית בי' חשש דילמא אתי לכתוב בשבת דבשלמא להטות הנר דבר קל הוא אבל להביא הקולמוס והדיו לא חיישינן דאתי לאידכורי עכ"ל וע"ע תוס' ע"ז ה' ב' ד"ה וכדברי דכ' דעיקר פירכי' מבן עוף דווקא דבהמה איכא טירחא יתיר' להפילה ומידכר וע"ע ירושלמי פסחים פ' מקום שנהגו הלכה ד' שנייא היא שע"י שהוא דבר קל שמא ישכח ויאכל ע"ש בק"ע:
שם מפני שאדם עשוי להשיר בה כו', נ"ב מפני שאדם עשוי להסיר בה נימין המדולדלין ועובר משום קוצר וגוזז גם שניהם, ס' יריאים סי' ק"ב ולפי"ז יזל דראיית מראה הוי ב' שבותין כיון דהיא סייג לב' מלאכות וחמירא משבות אחד לכמה דברים ומהם דיותסר גם ביה"ש לרע"ב עירובין עמ"ש כזה לעיל צ"ד ב' בגליון:
שם תחת הצורה ותחת הדיוקנאות נ"ב כל הצורות נקראות דיוקן בשביל צורת האדם שנקראת כן על שם שהיא שני' לקונה כדכתי' כי בצלם אלקי"ם עשה את האדם, נימוקי יוסף ב"ק פ' הגוזל עצים (דמ"א ע"ב מדפי הרי"ף) אהך דאין משלחין מעות בדיוקני ע"ש ואולם מכאן משמע דצורה ודיוקן תרי מילי נינהו וע' תוס' כאן ד"ה ודיוקני וע' גליון הרי"פ ציין לעיין בתוס' ע"ז נ' א' ד"ה ה"ג עש"ה וע' ב"מ קט"ו א' לשכר דיוקנאות עש"ה דמשמע קצת דמותר לצור דיוקנאות בביתו לנוי ולהסתכל בהם דאילו הי' אסור להסתכל בהם אינם נוי וגם הי' ראוי שלא לצור כלל דבהיותם בביתו קשה שלא יסתכל וע' תוס' יומא נ"ד א' ד"ה כרובים דצורתא שהאריכו בזה אי מותר לצור צורות בביתו לנוי עש"ה וחידוש שלא העירו כלל מגמ' ב"מ הנ"ל וע"ע ס' אליהו רבא להגר"א ז"ל כלים פכ"ד מי"ג עש"ה: