אור ברסלב

גליוני השס על שבת· רבי יוסף ענגיל

דף קלט:

דף קלט.

ציצית לגבי טלית חשיבי כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ב' אות ט':

שם הערמה קאמרת כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתצ"ד ד"ה ולעניין הישראל שיצא בבטל ע"ש דברי חידוש ומהם מ"ש גם כי אני חושש אי איכא השתא צורבא מרבנן שיהי' מותר לו ההערמה עכ"ל וע"ע שם סי' תתקע"ג וע"ש מ"ש וכי היכי דהערמה במילתא דרבנן קיל טפי מאיסורא דרבנן ה"נ הערמה במילתא דאוריתא קיל טפי מאיסורא דאוריתא עש"ה והאחרונים האריכו בעניין הערמה בדאוריתא וע' שו"ת ח"ס חאו"ח סי' ס"ב ואולם לא ראיתי מי שהביא דברי הרדב"ז הנ"ל וע"ע אריכות ברדב"ז שם סי' תתקע"ח וע"ע שם סי' אלף מ' בארוכה מענייני הערמה וע"ש דכ' דהערמה מותרת בנדר מההיא דנותן לאחר לשם מתנה ואם אין עמו אחר מניח על הסלע כו' ואילו בריבית הערמה אסורה כמבואר בקידושין ו' ב' ואסור לעשות כן מפני הערמת ריבית וכ' שם וטעמא רבה איכא המודר הנאה הוא איסור הבא מעצמו הילכך אין לנו לעשות הרחקות וסייגים אבל ריבית אסרה תורה עכ"ל וע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' קל"ח דכ' גם בנדר דאסור בו הערמה בדאוריתא וכן בדרבנן למי שאינו צורבא מרבנן כבכל האיסורים ולא נחית לחלק כלל ביניהם ע"ש וע"ע שו"ת מהרי"ל סי' ע"ב עש"ה וע"ע שם סי' ק"א עש"ה וע' ר"ן סוף פ' כל כתבי בשם הראב"ד וע' חידושי הר"ן ב"מ ל' ב' ד"ה שקל וע"ע לקמן קמ"ח ב' רבא בר עולא מערים אערומי וע' בנימוקי מהרמ"מ שבסוף המהרי"ו דס"ג ע"א ד"ה דין הנותן ממונו לא יתן חוץ לעיר מתנה גמורה כו' וע' פסקי ריקאנטי סי' שפ"ב דאין מערימין לבטל דינא דבר מיצרא ע"ש וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' ע"ב ושו"ת מהרי"ט סי' כ"א וסי' כ"ג וע' לעיל ס"ה ב' האשה מהו שתערים כו' יע' אריכות ברוקח ה' יו"ט סי' חצ"ר ומש"ש ובפ' התקבל מערימים על מעשר שני בעציץ נקוב (צ"ל שאינו נקוב] דרבנן עכ"ל ונ' כוונתו דכיון דעציץ שא"נ דרבנן לכן התירו להערים וצ"ע דלא מוקים לי' בגיטין שם בעציץ שא"נ משום הא רק משום דקטן לית לי' זכי' בדאוריתא עש"ה וע' ביצה י"ג א' רש"י ד"ה קנסא וע"ע תמורה כ"ד ב' עולה אין שלמים לא כו' ע"ש דאסור להערים (מדקרי לי' מערימין] להוריד קודש מקדושתו וע' ביצה י"א ב' מערים ומלח כו' ושם י"ח א' נדה מערמת כו' ושם י"ז ב' הערמה קאמרת כו' ובב"מ צ' ב' הערמה איתעביד בהו כו' וע"ע מ"ק י"ט א' ר' יהודה אומר מערים כו' וע"ע לעיל צ"ה א' הרוצה לרבץ כו' וע"ש בחידושי הרמב"ן ד"ה הכא ליכא גומות דכ' למה יהיו מתירין הערמה זו וע"ע לעיל קכ"ט א' וכלהו איערומי אסירי בר כו' וע' ירושלמי סוף עירובין תמן הוא אמר אסור להערים וע"ע מרדכי מועד קטן רמז תתנ"ד עש"ה וע"ע רי"ף ביצה פרק א' על המשנה אין נותנין את העור לפני הדורסן דהביא ירושלמי ומערים ומלח הכא ומלח הכא עד דמלח לי' לכולי' וע' ירושלמי יבמות פ"ד הי"ב ומהו להערים כו' וע"ע דוגמת הך דכאן דשרינן הערמה לצורבא מרבנן ולא לאחר בנדרים ס"ב ב' שרי לצורבא מרבנן למימר עבדא דנורא אנא לא יהיבנא אכרגא ושם הוא הערמה דלבו לשמים על שם הכתוב כי ד' אלקי"ך אש אוכלה והתירו הערמה זאת לצורבא מרבנן ולא לאיש אחר שמא יתפקר לזלזל יותר עש"ה בפי' הרא"ש הוא ממש כהך דכאן וע"ע חידושי הרמב"ן לעיל נ"א א' ד"ה כיצד הוא עושה מש"ש אבל לא להוסיף אלא ע"י הערמה כו':

שם בין הגתות שנו, נ"ב כזה לקמן ק"נ ב', ע"ז ל"א ב', ב"מ ס' א':

תוכן העניינים

גליוני השס על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה