אור ברסלב

גליוני השס על שבת· רבי יוסף ענגיל

דף קלג:

דף קלג.

התנאה לפניו כו', נ"ב בחידושי אנשי שם שבגליון הרי"ף ברכות פ' שלשה שאכלו ד"מ ע"ב בשם הראב"ד דהידור מצוה דאוריתא מקרא דואנוהו וספיקו לחומרא ככל סד"א ע"ש:

שם ע"כ כו' דלא ניתנה שבת לידחות אבל הכא דניתנה שבת לידחות כו', נ"ב כחילוק זה בין ניתנה שבת כו' לקמן קל"ז א', מנחות ס"ד א', שם ע"ב ב' שאני התם שהרי דחתה שחיטה את השבת:.

שם ואם לא הילקט ענוש כרת, נ"ב ל' התוספתא במכלתין פרק י"ו מהלקטין למילה ר' יהודה אומר אם לא הלקיט חייב מיתה וצ"ע דהל"ל חייב כרת ואין לומר דאיירי בהתראה וקיבל עליו ההתראה וחייב מיתת ב"ד, קאמר דהא הש"ס קמפרש לי' כאן בדאמר מספיקנא וא"כ הרי לא הי' שם קבלת התראה וי"ל דאיירי בחבר וס"ל לר' יהודה דחבר א"צ התראה ור' יוסי ברי' דסבר הכי בעלמא בשיטתי' דאבוה הוא דקאי וע' סנהדרין ח' ב' דלחד איקומתא ס"ל לרבנן דר"מ כר' יוסי בר יהודה הנ"ל ונודע דסתם בר פלוגתא דר"מ הוא ר' יהודה וה"ז כדברינו הנ"ל ועי"ל דאיירי בע"ה ובהתראה ובלא קבלת התראה ויהי' ראי' מכאן לרש"י סנהדרין ע"ב ב' ד"ה ההיא ר' יוסי בר יהודה דכ' דר' יוסי בר יהודה לא בעי קבלת התראה אפי' בע"ה ור' יהודה נמי בהאי שיטה הוא דקאי וכנ"ל ויובן בזה ג"כ הא דר' יהודה דייקא הוא דאמר דחייב מיתה ומשמע דרבנן פליגי עלי' ולהנ"ל מובן דרק ר' יהודה לטעמי' הוא דחייב מיתה משא"כ לרבנן וע' תוס' סנהדרין מ"א א' ד"ה באשה דס"ל בתי' הב' שם דגם לר' יוסי בר יהודה בעי קבלת התראה בע"ה ע"ש ולפי הנ"ל יוקשה ע"ז מהך דכאן ואולם עדיין ק' לר' פפא דאמר כאן דקאי אגדול ובגדול אכתי יוקשה דמה זה דנקט בתוספתא חייב מיתה הרי בגדול ליכא מיתה רק כרת לחוד:

תוכן העניינים

גליוני השס על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה