אור ברסלב

גליוני השס על שבת· רבי יוסף ענגיל

דף צג.

דף צב:

שנים שעשאוה כו', נ"ב ע' תבואת שור סי' ג' ס"ק נ"ב וע' בכור שור חולין פ"ב א' על הגמ', שם כשהוא אומר לא תשחטו הרי כאן שנים וע' ב"ק נ"ג א' בשור שדחף את חבירו לבור אי כל אחד כולי' היזיקא עבד או פלגא היזיקא עבד וכבר העיר ע"ז התבואות שור שם וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' צ"ג:

שם וחד למעוטי יחיד כו', נ"ב צ"ע דאיך מימעיט יחיד כו' מבעשותה ואפי' יש טעם בזה מ"מ הי' לו להש"ס לפרש עניין הדרש כמו שפי' מיעוט דב' שעשאוהו איך מימעיט מבעשותה ואולי יחיד כו' היינו נמי ב' שעשאוהו דכיון דרק מכח ב"ד המורה עשה ולולי זה לא הי' עושה ולכן מתייחסת מעשהו גם לב"ד וה"ל שנים שעשאוהו ונמצא שהוא אותו המיעוט עצמו ולכן לא הוצרך הש"ס לפרש איך מימעיט יחיד כו' מבעשותה וע' פנ"י ברכות ל"א ב' ד"ה א"ל מימר שפיר קאמרת דכ' בקרא דוישחטו את הפר דאיש אחר זר הי' שוחט בהוראתו של שמואל שהורה דשחיטה בזר כשיר' וכ' שם בזה וז"ל ולפי"ז יש ליישב קצת לשון וישחטו בל' רבים אע"ג דאין שוחט אלא אחד וכ"ש בקדשים דכתי' תזבח שלא יהיו שנים שוחטין זבח אחד ולמאי דפרישית אתי שפיר דכיון שלא נשחט אלא עפ"י הוראתו שפיר שייך ל' רבים וישחטו עכ"ל הפנ"י ז"ל וכוונתו כנ"ל דכיון דשחט השוחט רק עפ"י הוראתו של שמואל ולולי זה לא הי' שוחט לכן מתייחסת השחיטה גם לשמואל וה"ל כשחטוהו שנים שמואל וגוף השוחט ומש"ה קרי לי' קרא וישחטו וא"ל דמה מהני כאן לפטור יחיד כו' מפאת ב' שעשאוהו הא סבירא לן דגם ב' שעשאוהו חייבין בזה א"י וזה א"י דז"א דיחיד כו' גרע דזה א"י כו' מ"מ כל אחד מה שכחו עושה איננו עושה מכח השני ומשא"כ יחיד כו' כל מעשהו רק מכח הב"ד ודו"ק היטיב כי קצרה היריעה מהכיל לפרש עומק הכוונה וע"ע תוס' מנחות כ"א ב' ד"ה שהכהנים דמה שאמר ריב"ז מה שעשו ושרתו ידי היינו משום דנעשה על פי הוראתו קרי לי' מה שעשו ושרתו ידי ע"ש וע"ע לקמן קכ"ז א' דמפרש ועימר רבי ציוה ועימר וי"ל ג"כ דכיון דהי' זה הוראה ממנו דהכל לפי האורחין לכן קרי לי' ועימר ודו"ק:

שם מסייע אין בו ממש, נ"ב ע' מכות כ' ב' במסייע ודברי הכל ע"ש בריטב"א ועמש"ש על הגליון וע' תוס' נזיר מ"ג א' ד"ה כגון וע' יומא ס"ח ב' ואיזהו השורף זה המסייע בשעת שריפה וע' ברכות נ"א א' שמאל מהו שתסייע לימין וע"ע זבחים י"ט ב' וחבירו מסייעו ע"ש ברש"י ד"ה עמידה מן הצד וע' פרה פי"ב מ"י ותינוק שאין בו דעת כו' וע' רע"ב כלאים פ"ח מ"ג ד"ה והשלישית שהיא קשורה לרצועות וע' חידוש בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' ק"א דכ' דהמסייע בהיסט מת הוא טמא ואסור לכהן לסייע משום זה ע"ש וע"ע ס' פרי תואר יו"ד סי' ג' שכ' ודווקא שנפלה סכין מאילי' (פסולה השחיטה) שלא עשה אדם מעשה כל עיקר אבל אם עשה אפי' סיוע קצת בנפילתה כמו שתאמר שהתחיל להפילה ונפלה מעצמה אי נמי שנפלה מעצמה אלא שהוא סייע קצת הגם דגם זולת סיוע דידי' נופלת הית' אעפ"כ קרינן בי' וזבחת עכ"ל וע"ע לקמן קכ"ח ב' אין מילדין את הבהמה ביו"ט אבל מסעדין ול' התוספתא במכלתין פרק י"ו כיצד מסייעין את הבהמה ביו"ט וע"ע לקמן קכ"ח ב' רש"י ד"ה מדדין עגלים וד"ה אשה מדדה וע"ע מועד קטן י"ב א' וע"ע פאה פ"ה מ"ו או שהוא מסייע את אחד מהן כו' וע' שו"ת הרא"ש כלל ס"ד אות א' עש"ה וע' ש"ע אה"ע סי' קס"ט סעי' ל' וע' תוס' ר"ה כ"ז ב' ד"ה ניקב וע' רמב"ם ה' כלאים פ"ט ה"א או שעוררם בקול מכין כו' ובשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' נ"ח העתיק שעזרם בקול ע"ש והיינו נמי מסייע וע"ע עירובין כ"ה א' אינו יכול לעמוד בפני עצמו כו' עש"ה וע"ע ע"ז ע"ב ב' וע"ע תמיד ל' ב' רש"י ד"ה מי שזכו באברים דכ' שמסייעין אותו וע"כ משום דמסייע אין בו ממש דאל"כ תיקשי למ"ד דאין שנים שוחטין זבח אחד וע"ע תוס' ע"ז מ"ד א' ד"ה נחל מש"ש שהוא גורם ומסייע להצמיח וע"ע תוס' שם ס' א' ד"ה ואי וד"ה הוה וע"ש בר"ן:

תוכן העניינים

גליוני השס על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה