אור ברסלב

גליוני השס על שבת· רבי יוסף ענגיל

דף פז.

דף פו:

ג' דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה עמו כו', נ"ב ע' גליון הרי"פ הביא מאדר"נ פרק ב' דחשיב עוד אחד וע"ע ח"א למהרש"א מכות יו"ד א' ד"ה מזרחה שמש מש"ש ואיכא דאמרי דמשה מעצמו הבדילן ואמר לו הקב"ה והסכים על ידו הזרחת שמש לרוצחים כו' וגוף הך דכאן דג"ד עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה על ידו דוגמתו מכות כ"ג ב' ג' דברים עשו ב"ד שלמטה והסכימו ב"ד שלמעלה על ידם כו' והי' אצל משה בעצמו מה שהי' לשאר בתי דינין היינו עשיית ג' דברים והסכימו עליהם מלמעלה כי משה שקול בעצמו ככלל ישראל כמבואר במדרש ילדה אשה אחת ששים רבוא בכרס אחד כו' וע"ע עניין הסכים הקב"ה בחולין ס' ב' או דילמא כיון דהסכים אידיהו כו' וע"ע סנהדרין מ"ו ב' נימא מדאיקבור צדיקי מנהגא בעלמא מדקברי' הקב"ה למשה וברש"י אלמא דעתו הסכימה וע' אתוון דאוריתא כלל יו"ד מה שהבאתי שם מן התנחומא ומש"ש:

שם בתחלה פירש עונשה כו', נ"ב בח"א למהרש"א כ' דהי' זה לפי שנעשו גרים אז וגר הבא להתגייר מודיעין אותו עונשן של מצוות כמבואר ביבמות מ"ז א' ובס' בנין אריאל פ' יתרו תמה ע"ז דביבמות שם איתא הטעם דאי פריש ניפרוש דקשין גרים כספחת וזה לא שייך בישראל ותי' דהכוונה כאן ג"כ על הערב רב ע"ש והמעיין ביבמות שם יראה דאין הכרח שם כלל לומר דהך דמודיעין אותן עונשן כו' הוא מטעמא דאי פריש כו' עש"ה:

שם שמושכין לבו של אדם כאגדה, נ"ב בהגהות רי"פ ציין חגיגה י"ד א' ונזכר עוד יומא ע"ה א':

שם תוד"ה ומה ישראל כו' וא"ת כו' דאוריתא הוא דק"ו ניתן לידרש, נ"ב בס' חידושי גור ארי' תי' דלא ניתן ק"ו לדרוש רק כאשר נשלמה התורה בסוף מ' שנה וכל התורה לפנינו דלפעמים יש פירכא על הק"ו ממקום אחר או יוכיח ממקום אחר כמו שהם כל פירכות ויוכיח שבתורה ולפיכך אין לדרוש ק"ו רק כאשר כל התורה לפנינו ואז אם יהי' פירכא או יוכיח ממקום אחר יש להשיב אבל כאשר לא ניתנה כל התורה אין לדון ק"ו בדבר אחד שנצטוה ולפיכך נקרא זה שעשה מדעתו כו' עכ"ל ז"ל וסברתו בקצרה דקודם שנשלמה התורה אין לדון ק"ו דשמא יש פירכא על הק"ו ממצוות העתידות להאמר וצע"ק מגמ' זבחים ק"א א' דאי בקדשי דורות ק"ו ממעשר הקל כו' ואז הי' שנה שני' ועכ"ז דנו ק"ו וע"ע בגור ארי' עה"ת פ' ויקהל ד"ה לחלק יצאת וע"ע בס' חידושי גור ארי' כאן דכ' עוד תי' אקושית תוס' הנ"ל דנהי דק"ו ניתן לידרש מ"מ לא ניתן לידרש לתלמיד לפני רבו דיש לו לישאל לרבו ומרע"ה תלמיד לפני רבו הי' הוא השי"ת ולכך נקרא זה שעשה מדעתו עכ"ד ז"ל ויש להוסיף שהרי כתבו ז"ל בטעמא דאעמה"ד דהוא מחשש שמא יש פירכא על הק"ו וע"כ כיון דמסופקין בכל ק"ו שמא יש עליו פירכא ואינה נודעת ע"כ רק אנו שאין בידינו לשאול א"כ הרי א"א לנו רק לעיין כפי כח שכלינו ואם אין אנו מוצאין פירכא שפיר יש לנו לדון לפי הק"ו אף דיוכל להיות שיש עליו פירכא ומשא"כ מרע"ה שהי' יכול לשאול להשי"ת שפיר הי' לו לשאול אם אין פירכא על הק"ו אחרי דכל ק"ו הוא מסופק בפירכא אף כשאינה נודעת וע"כ כיון שלא שאל נקרא זה שפיר שדן מדעתו:

תוכן העניינים

גליוני השס על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה