גליוני השס על שבת· רבי יוסף ענגיל
דף לח:
לא שנו אלא שעודן בידו אבל הניחן ע"ג קרקע אסור ופירש"י דהוי כמטמין לכתחלה, נ"ב כזה עירובין ק"ב ב' לא שנו אלא שפירשה ע"ג כלי אבל פירשה ע"ג קרקע דברי הכל אסור וברש"י שם ע"ג קרקע כלכתחלה דמי:
שם איכא דאמרי כו', נ"ב ע' רא"ש פ' במה טומנין סי' ב' בשם ר"ח דאע"ג דתרי לישני דכאן הם בדרבנן מ"מ משום חומרא דשבת חשיבה כשל תורה ואזלי' לחומרא עכ"ל וע' דוגמא בע"ז נ"ב א' ע"ש איבעי' דאת"ל דבטומאה דרבנן לא אמרי' חזרה לטומאה ישינה טומאה דעכו"ם מאי מי אמרי' משום חומרא דעכו"ם שויוהו רבנן כטומאה דאורייתא כו' הרי דמשום חומרא דעכו"ם נחשב הדרבנן כדאוריתא ויש לו דין הדאוריתא ומחלל שבת כעובד עכו"ם וע"כ ג"כ יש להדרבנן דין דאוריתא דספיקו לחומרא ואולם לעניין ספק מצינו בטומאת עכו"ם גופה דספיקה להקל מטעם סד"ר ע' לקמן פ"ג ב' טומאת כו"ם דרבנן הוא וקולא וחומרא לקולא מקשינן לחומרא לא מקשי' וע' אתוון דאוריתא כלל י"ח ואולם בחידושי הרמב"ן לקמן שם כ' וז"ל הא דאמרי' טומאת ע"ז דרבנן ולקולא ולחומרא לקולא מקשינן לרבנן אליבא דר"א אבל לרבה אליבא דר"ע איפכא ס"ל דכיון דבעי' לארחוקי ע"ז לחומרא מקשינן כו' עכ"ל ויש עוד להאריך בזה ואכ"מ: