אור ברסלב

גליוני השס על שבת· רבי יוסף ענגיל

דף לא.

דף ל:

שהמרו זה את זה, נ"ב נ' דאיסור עשו ע' תוס' וע' שו"ת הרא"ש כלל י"א אות י' וע' בליקוטי דינים שבסוף ס' מהרי"ל דקפ"ח ע"ב דכ' אמנם מה שממירין בני אדם אהדדי שקורין וועטי"ן לא הוי אסמכתא דכל אחד אומר בוודאי שירויח כמו ההיא דהלל עכ"ל:

שם תרוטות, נ"ב פירש"י רכות וכן פי' בנדרים ס"ו ב' ואולם בבכורות מ"ד א' פי' עגולות:

שם בא לפני הלל גיירי', נ"ב בס' חידושי גור ארי' כ' ומכאן יש ללמוד שהקראים אינם בכלל מינים. כי אם היו בכלל מינים אין סברא שהי' מקבל מין להתגייר עכ"ל ז"ל ע"ש ויש לחלק בין עכו"ם שלא נאמרה אליו התושבע"פ להקראים שהם ישראלים וקיבלו תושבע"פ ואח"כ כפרו בה שפיר י"ל דחשיבי מינים כיון שכפרו בתורה שקיבלו ואין ראי' כלל מכאן ממה שקיבל עכו"ם כופר בתושבע"פ להתגייר ועוד דבלא"ה הא ק' על הלל שקיבלו דהא אמרי' בבכורות ל' ב' דעכו"ם הבא להתגייר אפי' מקבל כל התורה חוץ מדבר אחד ואפי' דקדוק אחד מד"ס אין מקבלין אותו וע"כ צ"ל דזהו רק ביודע התורה ואינו רוצה לקבלה ומשא"כ כאן מה שאמר שאינו מאמין בתושבע"פ זה אינו נחשב שאינו מקבלה רק שעדיין לא ידע לה בהיותו עכו"ם וסמכי' דשכיחי ישראל וילמוד ותתוודע לו יאמין בה ג"כ ויקיימנה וזה נ' גם כוונת רש"י כאן וא"כ אלו הקראים שקיבלו כבר תושבע"פ וידעו אותה ככל ישראל ושוב יצאו מכללם וכפרו בה שפיר י"ל דחשיבי מינים ואין לו עניין כלל להך דכאן וע' אריכות בעניין הקראים אי חשיבי מינים וכל שאר ענייניהם בשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשצ"ו:

שם שבא במקלו ובתרמילו, נ"ב כל' זה ב"ב קל"ג ב' בא עליו שמאי במקלו ותרמילו וע"ע ר"ה כ"א א' שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך:

שם ברש"י ד"ה דעלך סני כו' כ' רעך וריע אביך אל תעזוב זה הקב"ה כו', נ"ב כזה מצינו שנקראו הצדיקים ריעים להקב"ה בכתוב ולי מה יקרו רעיך קל דקאי על הצדיקים שהם רעים כביכול לו ית' ע' תוס' ב"ב ז' ב' ד"ה אילימא לצדיקים וע' סנהדרין ל"ח ב' וע' אור החיים עה"ת ויקרא י"ט עה"כ לא תשנא את אחיך בלבבך מה שהביא מן התנא דבי אלי' וכל מש"ש והעתקתי דבריו בבית האוצר ערך אחוה כלל נ' וע"ע חגיגה ז' א' הוקר רגליך מבית רעיך ע"ש ברש"י דכ' מבית רעיך זה הקב"ה שקרא ישראל רעים שנא' למען אחי ורעי:

תוכן העניינים

גליוני השס על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה