גליוני השס על שבת· רבי יוסף ענגיל
דף כה:
מתוך שריחו רע גזירה שמא יניחנה ויצא, נ"ב דוגמתו סוכה י"ב ב' בשווצרי לא מסככין כיון דסרי ריחייה, שביק להו ונפיק ונ' דאע"ג דכאן הוא רק גזירה מ"מ שם הוא שפיר פסול וודאי דכיון דסרי ריחייהו והדרך דשביק להו לא הוי כעין תדורו דאין דרך לדור בכמו זה והוי כמו שם ד' א' הא דירה סרוחה הוא כו':
שם הדלקת נר בשבת חובה, נ"ב בס' יריאים סי' ק' כ' דמדכתיב בשבת וכבדתו וגו' ציוו חכמים להדליק נר בשבת דשיערו חכמים היות הנר כבוד לשבת ועד דלא אתי ישעי' הילכתא גמירי לה ואתי ישעי' ואסמכי' אקרא עכ"ל בקצרה ולדבריו הוי נר שבת חיוב מהלמ"מ אולם ק"ק על דבריו מלקמן קי"ג א' וכבדתו שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול ולא הזכירו כלל דהכוונה ג"כ אהדלקת נר ועכ"פ מהרכבת דבריו וגמ' דלקמן מתבאר דשינוי מלבושי שבת הוא חיוב מהלמ"מ ואולם בירושלמי פאה פ"ח ה"ז יליף לי' מורחצת ושמת שמלותיך ע"ש וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רצ"ה דהביא ראי' דקידוש על היין רק דרבנן מדאמרי' דנר ביתו עדיף מקידוש היום ואי איתא היכא אתי נר ביתו ודחי לעשה דיין קידוש היום ע"ש ומשמע דפשיטא לרשב"א דנר ביתו הוא רק דרבנן:
שם רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית רשות, נ"ב כל' זה מועד קטן כ"ד א':
שם דאר"י א"ר כך הי' מנהגו כו', נ"ב בשאלתות פ' בראשית איתא אמרו עליו על שמאי הזקן שכל ימיו הי' אוכל לכבוד שבת כו' אבל הלל הזקן מדה אחרת הית' בו כו' ועוד כך הי' מנהגו של הלל הזקן במעלי שבתא אומר לו אדם להיכן אתה הולך אומר לו לעשות מצוה ואיזו הוא מצוה לבית המרחץ כדי לנקות את הגוף בשביל כבוד שבת דא"ר יהודה אמר שמואל כך הי' מנהגו כי' ככל האמור כאן:
שם ותזנח משלום נפשי כו' זו הדלקת נר בשבת נשיתי טובה כו' זו בית המרחץ, נ"ב דוגמתו הוזכרו ג"כ רק ב' אלו נר ומרחץ בירושלמי ברכות פ"ד ה"א ד"א שנער שהם מתים בתשנוק בלא נר ובלא מרחץ:
שם כל שיש לו בית הכסא סמוך לשלחנו, נ"ב מעין זה ב"מ ק"ז א' ברוך אתה בעיר שיהא בית הכסא סמוך לשלחנך:
שם רש"י ד"ה חובה כ' שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא בפרק בתרא דיומא (ע"ה ב') עכ"ל, נ"ב וצ"ע דרש"י ביומא שם ד"ה כעין יממא כ' באור האבוקה עכ"ל וא"כ ניבעי נמי בליל שבת אבוקה ומדוע סגי בנר:
שם תוד"ה סדין כ' דבה"ג פוסק דחובת גברא הוא מדמברכי' להתעטף כו', נ"ב ע' רוקח סי' שס"א כ' דגם למ"ד חובת טלית מ"מ הוא חובה להתעטף ג"כ ומש"ה מברכי' להתעטף לכ"ע עש"ה: