אור ברסלב

גליוני השס על שבועות· רבי יוסף ענגיל

דף כד.

דף כב:

תוד"ה אלא הן כ' שבועה שלא אוכל מצה כו', נ"ב ע' שו"ת חיים שאל סי' ג' וסי' ד' וע' רי"ף סוף פסחים דנ' כוונתו דילפי' דשבועה חלה בכולל לבטל את המצוה מנזירות דחיילא גם על יין מצוה לפי שכוללת יין רשות וכ"ה במרדכי בפרקין רמז תשנ"ו דהא דשבועה חלה בביטול מצוה בכולל מהך דלאסור יין מנוה כו' ילפי' לי' ע"ש ואלא דבפ"ק דנזיר אמר דנזירות דחלה על יין מצוה היינו אנשבע שבועה שאשתה וא"כ הוא מצוה הבדוי' מלב ואין ראי' מזה שתחול בכולל על מצוה עצמותית ולכן הביא הרי"ף שם הך דלאסור יין מצוה כו' מן הספרי דבספרי מפרשי' לי' אשתיית יין של מעשר שני עש"ה בספרי וזה מצוה עצמותית ודו"ק וע' שו"ת הרא"ש כלל ח' אות ט"ז וכלל מ"ג אות י"ג דהנשבע לפרוע לחבירו בז' בניסן ואירע אז ז' בניסן בשבת ולא ידע הנשבע שיחול בשבת חלה השבועה ולא חשיב נשבע לבטל את המצוה כיון שהי' שוגג ולא הי' כוונתו לעבור על המצוה והביא ראי' מירושלמי דכאן עש"ה וצ"ע עניין הראי' אם לא שהי' ז"ל מפרש כוונת הירושלמי דנשבע שלא לאכול מצה סתם היינו דשכח בשעת השבועה מליל פסח אשר בשנה שיש חיוב אז לאכול מצה וע"כ השבועה חלה ועדיין גם גוף הדבר צ"ע דאדרבה אין לשבועה לחול דה"ל שבועה בטעות ועכ"פ קרינן בי' האדם בשבועה פרט לאנוס והך דנדרים ס"ו א' פותחין בשבתות ובימים טובים אינו עניין לכאן וע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' ק' ד"ה ויש לדקדק שהרי זה בשעה שנשבע לא הי' יודע שיש איסור בדבר כו', ע"ש דכ' ג"כ כזה דכשאין יודע שהשבועה הוא לביטול מצוה חלה השבועה עש"ה כל הדיבור וע"ע שו"ת הרא"ש כלל י"א אות ד' דמשמע שם דמה שאדם מחויב לעשות לחבירו גם שבועה בכולל אין חל לבטלו דאל"כ הרי הית' שם השבועה שלא לגלות לא לשותף ולא לאדם אחר וא"כ ראוי שיחול בכולל כיון דחל אאדם אחר עש"ה וע' שו"ת הריב"ש סי' קנ"ט דנשבע שלא לייבם ושלא לחלוץ אין לומר דיחול בכולל כיון דבכל אחד בפ"ע הרשות בידו דא"ל כאן כן דייבום וחליצה היבם מחויב אל היבמה וה"ל הרעת אחרים וכנודע שלא לפרוע חובו ע"ש ונ' ג"כ כוונתו כנ"ל דכל כה"ג גם בכולל אין חל אולם גוף דבריו שכ' דייבום וחליצה הוא חיוב היבם ליבמה צ"ע דנ' דהוא רק מצוה בינו לבין המקום כשאר מצוות ותדע שהרי אפי' היבמה מוחלת ג"כ מצותו עליו ואם באנו לומר דהוא חיוב אל הזולת יותר י"ל לכאורה דהחיוב לאחיו המת להקים לו שם וה"ל מפאת זה הרעת אחרים ולדברי הריב"ש הנ"ל ה"ה הנשבע שלא לתת צדקה ג"כ לא תחול השבועה אפי' בכולל כיון דצדקה חיוב אל הזולת אולם בצדקה בלא"ה י"ל כן דהוי כשאר חוב וכנודר שלא לפרוע חובו עפ"י פי"א מה' נחלות כ' דהממון משועבד לזה ע"ש והנה לריב"ש הנ"ל דמצוה שהוא אל הזולת ה"ל כחיוב של חוב א"כ גם נדר אין חל עליו וכדמדמי לי' ז"ל לנודר שלא לפרוע חובו עש"ה בריב"ש ואולם יוקשה ע"ז מנדרים ל"ג ב' דנכסי בעל אבידה אסורין על מחזיר לא מהדר משום דמהני פרוטה דר' יוסף ע"ש ואע"ג דהשבת אבידה מצוה מ"מ הנדר חל לבטלו מפאת דנדרים חלין על דבר מצוה כמבואר בריטב"א שם על הרי"ף ע"ש ואי איתא הא מצות השבת אבידה דהוא אל הזולת ה"ל כחוב ואין ראוי שיחול עליו גם נדר אולם שם גוף הנדר רק שלא ליהנות מנכסי חבירו לא על המצוה וזה ק' גם על הריטב"א שם דל"ל לטעמא דנדרים חלים ע"ד מצוה תיפוק לי' דה"ל כמו כולל ועוד עדיף מיני' כיון דאין הנדר על גוף המצוה כנ"ל וע"ע נימוקי יוסף נדרים דף ו' מדפי הרי"ף דלהפקיע שיעבוד חבירו אין נדר חל אפי' בכולל ע"ש וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"א סי' ק' שם סד"ה הששי דלא אשכחן דין כולל דכ' דנשבע שלא לייבם כו', לא חשיב הרעת אחרים עש"ה:

תוכן העניינים

גליוני השס על שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה