אור ברסלב

גליוני השס על שבועות· רבי יוסף ענגיל

דף יא:

דף י:

דלא שכיחי, נ"ב פי' דכיון דלא שכיח לא אסקו ב"ד אדעתיהו להתנות עליו ע' תוס', ד"ה אי הכי וד"ה ר' שמעון וע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' צ"ה אריכות בעניין זה אי מידי דלא שכיח לא מסיק איניש אדעתי' להתנות עליו ע"ש ויכוח בזה עם חכם אחד וחידוש שלא הביאו כלל מכאן וע' כתובות ב' ב' וע' ב"מ צ"ד ב' מה לשבירה ומתה שכן אונסא דסליק אדעתא כו' ע"ש ברש"י וע' רשב"ם ב"ב פ"ב א' ד"ה אלא לפי שאין דרך דכיון דלא שכיח להוציא גזע לא אסקי' לוקח אדעתי' לקנותו ע"ש וע"ע דוגמא ברשב"ם שם קכ"ח ב' ד"ה ובנכסים של עכשיו דכ' דלא מסיק איניש אדעתי' דשלב"ל שיהי' בכלל ההקנאה ואפי' למ"ד אדם מקנה כו' ע"ש וע"כ כוונתו אפי' בעביד דאתו דבלא עביד דאתו הא לכ"ע אין אדם מקנה כו' והיינו דאף דעביד דאתו מ"מ כיון דלא בא לעולם לא אסקי' אדעתי':

שם מצא אחרת נאה הימנה תפדה, נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת ח"צ סי' מ"ה וע"ע כהך דכאן בתוס' ב"מ נ"ה א' ד"ה נדמיי' דכ' וי"ל כגון שלקח אבנים כדי לשוקען בבנין ונמלך עליהן לפדותן כו' ובחידושי הר"ן שם ד"ה מה סוף הקדש בשם התוס' ואשכחן סוף הקדש בר פדיון כגון עצים ואבנים המיוחדים לבדק הבית שאם מצא נאים מהם פודם כו' ע"ש וצע"ק דא"כ אמאי מחשבינן לי' סוף הקדש הא ראוי שיוחשבו עומדין לפדות מפאת זה דאם מצא נאים מהם פודם וכהך דפרה דחשיב לה ר"ש עומדת לפדות מפאת דאם מצא נאה הימנה מצוה לפדותה וחשיב לה לפרה אוכל כו' מש"ה ע' מנחות ק"א ב':

שם שאני פרה הואיל ודמי' יקרין, נ"ב כל' זה שבת נ"ב א' והוזכר עוד בכורות כ"ה א' וע"ע ע"ז כ"ג ב' אלא בפרה דדמי' יקרין:

תוכן העניינים

גליוני השס על שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה