גליוני השס על ראש השנה· רבי יוסף ענגיל
דף כא.
יומא רבה, נ"ב י"ל דנקרא כן ע"ש היותו גדול באיכות מכל הימים דלבני אדם נחשב גם איסור מלאכה דיוה"כ חמור משבת כמבואר בתוס' חולין ק"א ב' ד"ה הזיד ואף לפי האמת דשבת חמור דבסקילה מ"מ היינו רק איסור מלאכה אבל עצם היום י"ל דגדול באיכותו משבת מפאת היות בו גם חיוב עינוי ובכרת והוא ג"כ יום כפרה וע' מדרש עה"כ ימים יוצרו ולא אחד בהם והובא בילקוט שם דיש מ"ד שם דזה יוה"כ הרי דיוה"כ יום מיוחד למ"ד הנ"ל מכל הימים ואף מן השבתות וי"ל עוד דנקרא יומא רבה דהיינו יום גדול עפ"י ס' הפרדס לרש"י סי' י"ז דכ' בטעם שנקרא שבת שלפני הפסח שבת הגדול לפי שהחכם דורש ה' פסח ושוהין העם הרבה בביהכ"נ ונראה להם היום ארוך וגדול וע"כ קראו שמו גדול שכן מנהג בני אדם שאין הולכין לכאן ולכאן כל היום אלא יושבין במקום אחד כו' לומר כמה זה יום גדול עכ"ל וע"כ גם יוה"כ דממהרין לבוא ומאחרין לצאת ואין זה בשום יום כמבואר במגילה כ"ג א' והטעם משום דנפיש סידורא דיומא ע"ש ע"כ נקרא גם יוה"כ בפי בני אדם יום גדול ושוב ראיתי במהרי"ל ה' פסח וז"ל וזהו אחד מן הטעמים שנקרא שבת הגדול על דרך שנקרא יום כפורים צומא רבא לפי שמאריכין בו בתפלה ובתחינות כך מאריכין שבת הגדול בדרשה כו' עכ"ל והנה ממה שנקראת מס' יומא בשם יומא סתם משמע דיוה"כ נקרא ג"כ סתם יומא ויש גם לזה טעם עפ"י הב"ר עה"כ ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד ע"ש דיש שם מ"ד דזה יוה"כ וע"כ כיון שיוה"כ רמוז ביום הראשון שבעולם לכן נקרא סתם יומא כמו שנקראת מצות מילה אמיר' סתם הואיל וקדמה לשאר אמירות כמבואר ברש"י שבת ק"ל א' ד"ה שש אנכי:
שם מדמהריא, נ"ב נזכר מקום זה במנחות פ"א א' ושם נאמר נאמר דמהוריא: