גליוני השס על ראש השנה· רבי יוסף ענגיל
דף יז.
ונשמתן נשרפת, נ"ב ע' ל' שריפת נשמה בסנהדרין נ"ב א' וע"ש בגליון הרי"פ ואינו עניין לכאן וע"ע סנהדרין ק"ו ב' ג' מלאכי חבלה נזדמנו לו לדואג אחד ששכח תלמודו ואחד ששרף נשמתו ואחד שפיזר עפרו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות והך דשפיזר עפרו כו' הוא ג"כ דוגמת הך דכאן דאמר ורוח מפזרתן ונעשין עפר תחת כפות רגלי צדיקים כו' ע' בגליון כאן גי' הב"ח:
שם שכפרו בתורה כו', נ"ב בשו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתרכ"ב בסוף התשובה כ' והכופרים בתח"ה ובתורה ובמצוות אינם נוטלים שכר על המצוות שעשו כלום אלא פוחתין להם מן היסורים של גיהנם כפי שיעור שכר מצוה קלה שעשו בעוה"ז עכ"ל וע' קידושין מ' ב' איבד את הראשונות כו' ע"ש:
שם דלותי כו' אעפ"י שדלה אני מן המצוות, נ"ב כדרש זה ב"מ ע' ב' מאי לחונן דלים אמר רב כגון שבור מלכא ופירש"י שחונן דלים עכו"ם שהם דלים מן המצוות וע"ע מגילה י"א א' על עם דל כו' שהם דלים מן המצוות:
שם אר"י אמר רב כל פרנס כו', נ"ב ע' רי"ף חולין ס"פ כיסוי הדם:
שם רא"א כובשו כו' ריב"ח אמר נושא כו', נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רס"ג:
שם תוד"ה קרקפתא כ' אם עסק בתורה כמניח תפילין כו', נ"ב הטעם דתורה ותפילין עניין אחד ע' פ"ק דברכות נשבע ד' בימינו זו תורה ובזרוע עוזו אלו תפילין ובמדרש והמים להם חומה מימינם זו תורה ומשמאלם אלו תפילין ובסוכה כ"ח א' ולא הלך ד"א בלא תורה ובלא תפילין וכתי' בתפילין למען תהי' תורת ד' בפיך ובשבת י"ג א' הית' אשתו נוטלת תפיליו כו' ואמרה להם כתי' בתורה כו' ועמש"ש בגליון וע' ספר קרבן חגיגה סוף סי' ח' וגם נאמר בתפילין פארך חבוש עליך וכן בתורה בברכות נ"ח א' והתפארת זו מתן תורה ובשמושא רבה לא כשר לאחותי תפילין אלא למאן דקרי תנ"ך כו' והרמז ולטוטפת בין עיניך ס"ת תנ"ך וע' מהרי"ק שורש קע"ד דמביא גירסא כל המניח תפילין כאילו קורא בתורה וע"ש וע' סיפרי פ' עקב עה"כ ושמתם את דברי אלה על לבבכם דיליף מתפילין ות"ת בניין אב לכל המצוות שהן חובות הגוף דנוהגות גם בח"ל ע"ש וא"כ כיון דהלימוד מתפילין ות"ת דייקא מוכח גם מזה היות להם ייחוס אחד והם שרשיים למצוות שהן חובות הגוף ודו"ק וע' חידושי הר"ן כאן דכ' דטעמא דעוסק בתורה דפטור מתפילין משום דעוסק במצוה פטור מן המצוה א"נ שהעוסק בתורה א"צ אות שדברי תורה הן עליו לאות עכ"ל ולפי"ז הנה יש לת"ת עניין שבתות וימים טובים דפטרינן בהו מתפילין מטעמא דהן גופן אות ויובן בזה מאי דמבואר בזוהר בכמה דוכתי דת"ח הוא שבתא דכולה שתא ודו"ק וע' ברכות מ"ז ב' שנים ושבת מצטרפין כו' אלא אימא שני ת"ח כו' ע"ש דמרומזים שם דברי הזוהר דת"ח קרוי שבת וכן רמוז עוד בכמה דוכתי והארכתי בכתבי אגדה שלי ואכ"מ וע"ע שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תרמ"ט מש"ש אהך דכאן קרקפתא כו' וע"ע רבינו יונה ברכות פ' הי' קורא די"א ע"א ריש העמוד וע"ע רוקח סי' שס"ט דהביא ג"כ ל' המכילתא המניח תפילין פטור מת"ת למען תהי' תורת ד' בפיך וחייב בק"ש כו' ע"ש:
שם כ' אבל אם ירא להניח משום דבעי' גוף נקי כו', נ"ב בס' יריאים סי' ט"ז כ' דאפי' בנמנע מלהניח מחמת עצלות לא הוי בכלל פושעי ישראל בגופן ורק בנמנע מלהניחן מתוך רשע שחושב בלבבו שאין לחוש למצוה ומבזה בלבו הוא דקרוי פושעי ישראל בגופן דכל פשע מרד הוא וכדכתי' מלך מואב פשע בי עכ"ל וכוונתו לגמ' יומא ל"ו ב':