גליוני השס על קידושין· רבי יוסף ענגיל
דף מט:
שמא הרהר כו' נ"ב בשו"ת מים עמוקים סי' ל"א כ' דחששא בעלמא הוא ומשום חומרא דאשת איש מחמרינן כולי האי וכזה בשו"ת הרא"ש כלל י"ז סי' א' וסי' ב' וכ"כ עוד בשו"ת מהרי"ו סי' קס"ד עש"ה ולעניין עד פסול מחמת רשע ושב בלבו אי מיתכשר מיד אלא דאנן לא מהימנינן לי' עד שיעשה תשובה המבוארת בסנהדרין כ"ה ב' וכן בכל חטא עד שיעשה תשובה שלימה בפנינו א"ד אין מיתכשר עד שיעשה תשובה הנ"ל ואת"ל דבעי' תשובה שלימה להתכשר לעדות אם הוא מה"ת או מדרבנן נדבר מזה ג"כ בשו"ת מהרי"ו שם עש"ה בכל התשובה וע' שו"ת תה"ד ח"ב סי' ר"כ וסי' רכ"א ושו"ת מהר"י ברונא סי' כ"ח וסי' ל"ב ועמ"ש בגליון מכות י"ג ב' וע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' ק"מ ולא זכיתי להבין דבריו אעפ"י שכ' שדבר פשוט הוא דלפי דבריו אם יאמרו פסולי עדות לאחד קדש אשה זאת בפנינו כי צדיקים אנחנו והרהרנו תשובה בלבנו ראוי שיועיל זה לעשות ספק קידושין וזה וודאי אינו וצ"ע וע"ע שו"ת מהרי"ו סי' קצ"א כ' ועיקר תשובה בפה דכתי' והתודה והיא מ"ע כו' עכ"ל ולשונו צ"ע דאדרבה עיקר תשובה בלב שיקבל עליו שלא ישוב לכסלה עוד וכדאמרי' כאן שמא הרהר תשובה בלבו הרי דע"י ההרהור לבד מיקרי צדיק והוא פשוט והוידוי בפה מ"ע בעלמא הוא כשאר מ"ע ואינה מעיקר התשובה כלל וע' ל' פסקי ריקאנטי סי' ס"ז דמיד שהירהר תשובה הרי הוא צדיק גמור כו' ע"ש ולפי"ז אפי' אמר ע"מ שאני צדיק גמור מקודשת וע"ע אריכות בשו"ת מהר"ם פדוואה סי' ל"ז וע"ע שו"ת מהר"י מינץ סי' י"א ושו"ת מהר"ם לובלין סי' פ"א:
שם עשרה קבין זנות ירדו לעולם ט' נטלו ערביא כו', נ"ב הוזכר מזה דערביים שטופי זימה בכתובות ע"ב ב' חזיתי' לההיא ערביא כו' ע"ש ובע"ז כ"ב ב' אני ראיתי ערבי אחד שלקח ירך כו' ע"ש:
שם ודברים שבלב אינם דברים נ"ב המבייש את חבירו וכדומה ומחל לו בפיו אעפ"י שלא מחל לו בלבו אמרי' בי' ג"כ דברים שבלב אינם דברים נימוקי מהרמ"מ שבסוף המהרי"ו דס"ד ע"ב דפוס קאפוסט ד"ה דין כיון שראובן וע' אריכות בכאן בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' צ"ד וסי' צ"ה וע' תוס' גיטין ל"ב א' ד"ה מהו דתימא וע"ע שו"ת חוט המשולש טור ג' סי' ג':