גליוני השס על קידושין· רבי יוסף ענגיל
דף מא:
שנא' ושחטו אותו כל קהל וגו' וכי כל הקהל שוחטין והלא אינו שוחט אלא אחד אלא מכאן ששא"כ, נ"ב דוגמתו תוספתא תענית פרק ג' עמדו נביאים שבירושלים וקבעו שם כ"ד מעמדות כו' שנא' צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי א"א לומר כל ישראל אלא מלמד ששא"כ:
שם אלא מכאן כו', נ"ב ע' ירושלמי פסחים פ"ד ה"א כתי' שם תזבח את הפסח בערב אין לי אלא הוא שלוחו מניין ת"ל ובשלת ואכלת ובק"ע ת"ל ובשלת ואכלת משמע דווקא אבישול ואכילה קפיד קרא שיהא בעצמו אבל זביחה אפי' ע"י שליח נמי כשר עכ"ל ומ"ש דהבישול צריך ג"כ שיהי' ע"י עצמו לא ע"י שליח הוא חידוש:
שם מה להנך שכן ישנן במחשבה נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תת"ב דכ' וז"ל וכבר ראיתי מי שהפריז על המדה דאפי' במחשבה חל ההקדש עכ"ל מוכח דדעתו ז"ל דהקדש אין חל במחשבה וצ"ל דס"ל דהך דשבועות כ"ו ב' גמר בלבו מניין ת"ל כל נדיב לב הכוונה רק דחל נדר להקדש במחשבה שאם נודר במחשבתו להביא קרבן חייב להביאו וע"ש ברש"י אבל אין גוף ההקדש חל במחשבה ואם חישב במחשבתו בית זה הקדש אין הבית נקנה להקדש בכך [רק י"ל ג"כ דיש עליו גם בכה"ג תורת נדר לתתו להקדש ולעניין זה הוא דחלה המחשבה תמיד לשתהי' נדר לא לשיקנה ההקדש במחשבה] ולפי"ז הא דאמר כאן מה להנך שכן ישנן במחשבה אין הדברים בחד גוונא דמחשבה דתרומה היא לחלות ומחשבה דהקדש לנדר ויש לדחוק דכוונת הרדב"ז שם רק למחשבת צדקה אבל אין נראה כלל כן בכוונתו עש"ה ותראה דכוונתו אתרוייהו אהקדש ואצדקה וראיתי בס' נדפס מחדש שמו עצי בשמים להגאון ר' ישעי' מפראגא ז"ל וראיתי שכ' שם כן בחידושי עירובין די"ב ע"א מסברא דנפשי' דהא דהקדש הוא במחשבה היינו רק שמתחייב ליתן אבל אין הדבר נעשה של גבוה ע"י המחשבה וע"ש שכ' דכן מבואר ברמב"ם והאמת שדברי הרמב"ם פי"ד ממעשה הקרבנות הי"ב משמועתם כך עש"ה ואולם רש"י כאן וכן כל הראשונים כתבו בפשיטות להיפוך דחלות ההקדש הוא במחשבה והנה מצאתי עוד בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקנ"ז שכ' ג"כ כלשון הנ"ל ויש מי שמפריז על המדה דאפי' במחשבה חל ההקדש ע"ש וגם שם אין מבורר כ"כ אם כוונתו אהקדש ממש או רק אמילי דדמיון להקדש כצדקה ומתנדב ס"ת לביהכ"נ עש"ה וע' רא"ש פ' האשה ניקנית סי' ל"ט בהגהות אשיר"י שם בשם רב האי וע' שבועות כ"ו ב' ברש"י ותוס' דלפי הלימודים שם מקראי דנדיב לב אין ראי' רק על התנדבות שנודר להביא קרבן דגם זה הוא התנדבות הלב ואילו ללימוד מקרא דונחשב לכם תרומתכם שם הרי הוא חלות התרומה בפועל ע"י המחשבה ועש"ה:
שם גם אתם מה אתם בני ברית אף שלוחכם כו', נ"ב אין זה היקיש רק סברא כי לא יפה כח הדבר דאיתרבי מגוף הדבר שממנו למד, שו"ת חות יאיר סי' ר"ג וע' יבמות פ"ז א' ובגוף עניין שליחות לעכו"ם ודרש דכאן מה אתם כו' ע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' רמ"ד: