גליוני השס על קידושין· רבי יוסף ענגיל
דף לח.
תוד"ה אקרוב כ' בירושלמי מקשה כו', נ"ב ע' בעה"ת עה"ת האזינו ד"ה ירכיבהו וע' שו"ת חיים שאל סי' ג' וסי' ד' ומ"ש התוס' דגזיר' כזית ראשון כו' ע' תוי"ט כלאים פ"ח מ"ב ד"ה בהמה וע"ש בתוספת ר' עקיבא עש"ה וע' ס' בית אלקי"ם להמבי"ט שער היסודות פל"ח דכ' דמשה ויהושיע לא גזרו שום דבר כו' וע"ש דמוכח מדבריו דהגזירות הותחלו רק בימי שלמה ע"ש וע' ע"ז ל"ו ב' דדוד גזר אייחוד פנוי' וב"ד של שם גזרו אביאת עכו"ם ע"ש ואחרי שלמה מצינו כמה גזירות בימי בית ראשון ע' יבמות ז' ב' גזירות יהושפט וע' סנהדרין י"ב ב' דאיסור דרבנן שלא לעבר השנה יום ל' דאדר הי' עדיין בימי חזקיהו ע"ש בחידושי הרמ"ה וע' רש"י יבמות ב' ד"ה הזאה דלפי' אחד שהביא שם הית' גזירת הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר עדיין בימי יהושיע ע"ש וע' תוס' סנהדרין שם י"ב א' ד"ה שעיבר דגזירת עכו"ם שיטמא כמת בימי חזקי' גזרו ע"ש וע' ס' עץ הדעת טוב מס' שבת ב' א' על רש"י בד"ה פשט העני וכו' שכ' דגזירת שבות דעקירה בלא הנחה והנחה בלא עקירה הי' עוד בימי משה עש"ה ועמ"ש על הגליון ר"ה כ"ט ב' וע' שו"ת חתם סופר חלק או"ח סי' קמ"א מה שהביא דברי הסמ"ג דמרע"ה גזר שבות דהזאה בשבת ע"ש וס' הסמ"ג איננו בידי וע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' הביא ראי' דנידוי דאוריתא מדהי' נוהג במדבר ע"ש ומשמע דס"ל דלא הי' עוד עניין דרבנן במדבר וע' רוקח סי' ר"ט הביא אגדה דשמואל ויפדו העם את יהונתן ולא מת שאמרו מטעמת אינה צריכה ברכה עכ"ל ומשמע דברכות הנהנין דרבנן היו נוהגים עוד בימי שאול אולם משם אין לדון לשאר דרבנן כיון דשם הדרבנן משום סברא דאסור ליהנות מעוה"ז בלא ברכה כמבואר ריש כיצד מברכין והסברא הרי היא מאז וע' תוס' ב"מ ע' ב' ד"ה תשיך דשלמה גזר אריבית דעכו"ם:
שם תוד"ה צא כו' נמצא שכלו ל' יום אבל משה בז' כו' ולמחרת כו' דיבר הקב"ה עם יהושיע שקודם לכן לא דיבר עמו שאין השכינה שורה מתוך עצבות. נ"ב דוגמתו תוס' ב"ב קכ"א א' ד"ה יום וע' ס' בניין אריאל עה"ת פ' מסעי הקשה אהא דאמר שם דבט"ו באב נתייחד הדיבור למשה הרי באחד באב מת אהרן והי' עדיין תוך ל' לאבילות אהרן וכמ"ש ויבכו אותו כל בית ישראל למשה שלשים יום וא"כ לא הי' ראוי להיות הדיבור למשה כמו כאן ביהושיע עש"ה: