גליוני השס על קידושין· רבי יוסף ענגיל
דף כח.
ספק מנלן, נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' רע"ב וז"ל ושבועת השותפין אי דאוריתא או דרבנן פשיטא דרבנן הוא דהא ליכא שבועה דאוריתא אלא במודה במקצת ועוד דאמרי' בכולי' תלמידא אצטריך קרא למעוטי ספיקא וכ"ש דלא ריבתה תורה שבועה לספק עכ"ל ונ' דמפרש הך דאמרי' בכולי' תלמודא איצטריך קרא למעוטי ספיקא דהכוונה דאין התורה חוששת לספק [והוא כדעת הרמב"ם ז"ל דסד"א מה"ת שריא] וע"כ אם אין התורה חוששת לספק באיסורין כ"ש שלא תחייב לאדם לישבע על הספק וחידוש גדול על כל האחרונים שהאריכו בהך דאצטריך קרא למעוטי ספיקא אם הכוונה כדעת הרמב"ם ז"ל הנ"ל וכנ"ל ולא ראיתי לשום אחד מהם שהביא תשובת המהר"ם ב"ב הנ"ל ובגוף הך דמהר"ם ב"ב חידוש שלא הביא גמ' ערוכה בשבועות מ"ח ב' דשבועת שותפין היא רק דרבנן וגם צ"ע מ"ש דאין סברא שתחייב תורה שבועה על הספק שהרי בסוטה חייבה כן שבועה על הספק וא"ל דשאני סוטה דעשה ספק כוודאי דז"א דא"כ הדרא לדוכתה קושית רש"י ותוס' כאן אהך דספק מנלן:
שם תניא רשב"י אומר נאמרה שבועה בחוץ ונאמרה שבועה בפנים מה שבועה האמורה בפנים עשה בה ספק כוודאי כו', נ"ב דוגמת לימוד זה לקמן נ"ז א' נאמר מכשיר ומכפר בפנים ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ מה מכשיר ומכפר האמור בפנים עשה בו מכשיר כמכפר כו':
שם עבד יהא בנידוי, נ"ב ואין יכול להתנצל דכוונתו הי' עבד עברי או עבד לוה לאיש מלוה, נימוקי מהור"ר מנחם מירזבורק הנדפסים עם מהרי"ו דפוס קאפוסט דס"ו ע"א ומוכח דסתם עבד הוא עבד כנעני וצע"ק מש"ס ב"מ דצ"ט ע"א וע"ע רש"י כתובות ק"י ב' ד"ה לאתויי עבדים ובגוף דברי מהר"ם הנ"ל ע' בש"ע ח"מ סי' ת"ך וע' שו"ת צמח צדק סי' נ"ד:
שם ממזר סופג את הארבעים, נ"ב ע' פסקי תוס' מועד קטן סי' ע"א וע' שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקי"ח הביא ג"כ מנהג לנדות על קריאת ממזר ועש"ה כל התשובה:
שם רשע יורד עמו לחייו, נ"ב בנימוקי מהור"ר מנחם כו' שם כ' הוא רצה להפסיד פרנסתו דכתי' כי ימוך אחיך והחזקת בו פרט לרשע שאין אחיך לפיכך יורד עמו לחייו ועוד שם האומר לחבירו ממזר או עבד או רשע לוקה מ' מן הדא דכתי' ופי כסיל מחתה לו האומר לחבירו נואף או פסול או נבל לוקה מ' מן הדא דכתי' ומהלומות לגיו כסילים כו' ועוד שם קראו רשע יורד עמו לחייו פי' ר"י להכותו הואיל ולא נזהר בלאו לא תונו (ר"ל אונאת דברים) וע' רש"י תענית ז' ב' ד"ה העז איש דמביא גמ' דכאן דקורא לחבירו רשע הוא במלקות עש"ה אולם דבריו כאן ד"ה רשע אינם כן וצע"ק וע"ע שו"ת לחם רב סי' ו' הביא ג"כ מן המרדכי בפ' הזהב דיש על אונאת דברים מלקות דאוריתא מלאו דלא תונו וגו' וע"ש מה שתמה ע"ז וע' אריכות בעניין קריאת שמות גנאי לחבירו בשו"ת חות יאיר סי' ס"ה וע' שו"ת מהרי"ו סי' כ"ח וע"ש שכ' ועל מה שאמר ראובן לבנו של שמעון מוכה שחין ומצורע נ"ל שאין זה בושת כל כך שכן דרך נערים קטנים שיש להם שחין על ראשם ועוד מאן לימא לן דמיכלמו לי' ומיכלם עכ"ל ועש"ה כל התשובה וע"ע שם סי' נ"ט בעניין האומר לחבירו אתה מכחש כמו ממזר ע"ש אריכות וע' בזה בשו"ת ח"צ סי' ע"ז וע"ע שו"ת הר"י מגא"ש סי' צ"ד עש"ה וע"ע שו"ת הרא"ש כלל ק"א אות א' ועמ"ש בגליוני כתובות צ"ו א' לקמן פ"ב א' שבת ק"נ א' בשם שו"ת מהר"י ברונא ועש"ה בגוף התשובות וע"ע בשו"ת מהר"י ברונא שם סי' קצ"ט וסי' ר' וסי' ר"ב וסי' ר"ג וע' שו"ת חוט השני סי' נ"ז מש"ש בסוף התשובה לעניין הוצאת דיבה דאפי' ע"א ואשה וקטן נאמנים ע"ש וע"ע שו"ת שבות יעקב סי' קע"ט ושם ח"ב סי' קל"ו וע' שו"ת רדב"ז ח"א סי' תצ"ב עש"ה בסוף התשובה וחידוש על הרדב"ז ז"ל שדבריו היפוך הזוהר משפטים ד"ה ואנשי קודש תהיון לי וע"ע שו"ת נחלת שבעה סי' ס"ו עש"ה:
שם הישבע לי שלא נמכרת לי בעבד עברי, נ"ב ע' ירושלמי שבועות פ"ז ה"ח ומאי דמשמע שם דאין כהן נמכר בע"ע צ"א מלעיל כ"א ב' דרק אין נרצע אבל נמכר שפיר:
שם האי טענתא מעלייתא היא ממונא אית לי' גבי', נ"ב כל' זה ב"מ ע"ט ב':
שם א"ה היינו קרקע, נ"ב ע' תה"ד סי' שי"ח:
שם תוד"ה הקורא כ' והיינו מדה כנגד מדה, נ"ב ע' ביאור קישור הדברים בשו"ת מהראנ"ח סי' כ"ה: