גליוני השס על קידושין· רבי יוסף ענגיל
דף יט:
אומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לי, נ"ב קצ"ע דכיון דמעות הראשונות לקידושין ניתנו הי' ראוי שיהי' צריך עדים בשעת מכיר' ולא שיהי' צריך בשעת יעוד דכיון דמעות המכיר' לקידושין ניתנו ה"ל כמקדשה אז מעכשיו לכשירצה והיעוד הוא רק התרצות וכאומר ע"מ שירצה אבא או שאר תנאי דלא מצינו שיהי' צריך עדים בשעת קיום התנאי ולא יועיל שניהם מודים וע' רא"ש פ' האיש מקדש סי' כ' בהגהות אשיר"י שם דכ' דאע"ג דאין דבר שבערוה פחות משנים מ"מ בשעת חלות הקידושין לא בעינן שנים ע"ש ויש לחלק וגם הלשון שאומר בשעת יעוד הרי את מקודשת לי צ"ע דהא כבר נתקדשה בשעת המכיר' והי' לו לומר רק הריני רוצה עתה שיהיו המעות למפרע לקידושין וכזה צ"ע גם לקמן מ"ו א' צריכה קידושין לדעת אבי' ול"ל קידושין הרי צריך רק שיתרצה האב שתתקדש בביאה שבעל אותם לשה אישות ול' צריכה קידושין משמע דצריך האב לומר לו הרי היא מקודשת לך בביאה שבעלת אותה וצ"ל דכיון דצריך רצונו של האב לא מפאת תנאי רק בעצם לכן צריך שיאמר ל' קידושין וה"נ כאן כיון דאינו תנאי רק צריך התרצות בעצם צריך שיאמר הרי את מקודשת במעות שנתתי לאביך ומקודשת בכך למפרע וגם צ"ע בלא דכיון דמקודשת למפרע איך עבד בה עד עכשיו הרי עבד בבת חורין ובאשתו ואף דגם אשה מעשה ידי' לבעלה ואפי' קטנה אם היא בעלת מלאכה כמבואר בכתובות ק"ז א' מ"מ כאן הרי הית' רק ארוסה עד עכשיו וארוסה אין מעשה ידי' לבעלה אולם הא בורכא דאם אין מעשה ידי' לבעלה הרי הן לאבי' וא"כ שפיר יכול אבי' להקנותם לו והיא משעת מכיר' עד שעת יעוד ארוסה וגם קנוי' למעשה ידי' היינו אמה ונזכרתי דנדבר מזה בירושלמי כאן עש"ה ומאי דדנתי במה שהייעוד צריך עדים הנה אם ייעוד נישואין עושה ניחא ויהי' ראי' מכאן דנישואין צריכים עדים אולם אי אירוסין עושה צ"ע כנ"ל ומה דעמדתי אהך דלקמן מ"ו א' צריכה קידושין לדעת אבי' מצאתי שוב נדבר מזה בשו"ת הריב"ש סי' קצ"ג עש"ה:
שם שיחק באדון, נ"ב כל' זה לקמן כ"ד ב':
שם מפני שהתנה עמש"ב, נ"ב ע' שו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ה אות ה':