גליוני השס על קידושין· רבי יוסף ענגיל
דף יח.
עכו"ם יורש כו' דכתי' כו', נ"ב ע' מרדכי במכלתין רמז תצ"ב וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתקכ"ח ע"ש אריכות:
שם בגניבתו טובא משמע, נ"ב דוגמתו חולין פ"ו ב' דמו טובא משמע:
שם משום פגם משפחה, נ"ב במסורת הש"ס ציין ב"ק פ"ו ב' ושם נאמר משום בושת משפחה אך בב"ק צ"ג א' איתא משום פגם משפחה וע"ע חשש משום פגם משפחה בגיטין כ"ו ב' רש"י ד"ה ה"נ וע' שו"ת ח"צ סי' מ"ח וע' עוד ב"ב קנ"ד ב' ה"נ מסתברא מדקאמר להו אי אתם רשאים לנוולו ואישתיקו אא"ב בני משפחה קמרערי מש"ה אישתיקו ע"ש דמשמע דבני משפחה צריכים להפסיד ממונם בשביל שלא יונוול קרוביהם עש"ה וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' ל"ט שכ' דמי שנתפס לעכו"ם פודין אותו על כרחו מממונו והביא ראי' מכאן דכופין האב לפדות את בתו וא"ל דשאני הכא דפשע האב במכירת בתו ולהכי כופין אותו דהא ע"ע נמי אמר דהו"ל לכוף לבני משפחה אע"ג דלא פשעו אי לאו משום דהדר אזיל כו' עכת"ד ועש"ה בכל התשובה וע"ע בשאילת יעבץ סי' א' תשובת אביו הגאון ז"ל ועוד שם סי' ב' ג' תשובת היעב"ץ ז"ל עש"ה בג' התשובות וע"ע שו"ת מהר"י מינץ סי' א' וע"ע הגהות אשיר"י בהג"ה ראשונה שבפ' שבועות העדות וע' מס' עבדים פרק ב' שהי' ר' ישמעאל אומר ומה אם אחרים מצווין לפדותו הוא אינו מצווה לפדות את עצמו כו' וע"ע שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' של"ט וע"ע שם סי' תקמ"א וע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קע"ח לעניין מי שפדה בת קטנה של איש דמחייבין האב לפרוע לו כל יציאותיו כו' עש"ה:
שם מוכר אדם כו' רש"א כו' נ"ב נ' עניין הפלוגתא דלת"ק רק אין רשאי להורידה דשפחות הוא פחות מאישות ולכן לא נתנה לו תורה כח למוכרה לשפחות אחר אישות ולר"ש צריך לעלויי' לא לבד שלא להורידה ולכן גם לשפחות אחר שפחות אין רשאי כיון דאפשר לו לעלויי' למוכרה לאישות אחר השפחות ורק לאישות אחר אישות לכ"ע רשאי כיון דליכא לעלויי' עילויא אחרינא דוגמת הך דמגילה כ"ז א':
שם בבגדו בה כיון שפירש טליתו כו' דברי ר"ע רא"א בבגדו בה כיון שבגד בה כו', נ"ב ע' כזה סנהדרין ל"ז א' דמפרשי' בגד מל' בגידה ושם אמרי' לי' בל' אל תיקרי ע"ש דאמר וירח את ריח בגדיו אל תיקרי בגדיו אלא בוגדיו: