אור ברסלב

גליוני השס על פסחים· רבי יוסף ענגיל

דף קו.

דף קד:

רב אשי אמר כו' וה"ק מ"ט טעמו פגמו משום דכוס של ברכה צריך שיעור, נ"ב דוגמתו מנחות מ"ב ב' אמר ר' אשי מה טעם קאמר מ"ט טעימה פסולה משום דבעי' צביעה לשמה:

שם ת"ר זכור את כו', נ"ב ל' הבה"ג ריש הלכות קידוש והבדלה מיחייבינן לקדושי' ליומא דשבתא וליו"ט בצלותא ועל חמרא דכתי' זכור את יום השבת כו' זכרהו על היין כו' מכאן סמכו חכמים לקידוש היום מה"ת אין לי אלא שבת חג המצות מניין ת"ל למען תזכור את יום צאתך וגו' חג שבועות מניין ת"ל וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ושמרת ועשית חג הסכות מניין ת"ל וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך וגו' ומנלן דבסוכות קאי מעילוי דקרא העניק תעניק וגו' וכתי' חג הסכות תעשה לך וגו' ואע"ג דמדכר בקדושא צריך לאדכורי בצלותא מ"ט זכור וזכרת תרין קראי כתיבי וילפי' מועדות משבת מה שבת בתפלה ועל הכוס אף יו"ש כו' עכ"ל ויל"ע לר' יהודה דלא דריש סמוכין אפי' במשנה תורה רק במוכח ומופנה ע' יבמות ד' א' א"כ אם אין כאן מוכח ומופנה הדק"ל דמנ"ל דבסכות קאי ולא יהי' לדידי' קידוש דסכות מה"ת אף דקידוש פסח ושבועות מה"ת אולם י"ל דגמר סכות מינייהו בהיקישא דר' יונה דמקיש מועדים כולם זה לזה כמבואר בשבועות י' א' וע"ע ברוקח סי' רצ"ד דכ' וז"ל מיום הביאכם וגו' צריך לספור מ"ט יום אבל ביום נ' א"צ לספור שהרי נזכר בברכה ובתפלה עכ"ל נ' כוונתו ליישב ל' הפסוקים דכתי' תספרו חמשים יום וכתי' שבע שבתות וגו' וע"ז כ' דגם ביום נ' יש חיוב ספיר' אלא דאיננו כבשאר הימים לספור לעומר רק להזכיר עניין היום לבד וזהו כוונת תספרו חמשים יום עש"ה ברוקח ולפי"ז נלמד בשבועות חיוב הזכרת עניין היום מקרא דתספרו חמשים יום וי"ל דילפי' מיני' פסח וסכות ור"ה בהיקישא דר' יונה הנ"ל וזהו מקור חיוב הקידוש דימים טובים דמה"ת עניינו רק הזכרת עניין היום כמ"ש התוס' כאן וע' עוד רש"י כריתות ז' א' ד"ה מקרא קודש עש"ה דיש חיוב זה ביוה"כ מה"ת מקרא דמקרא קודש וא"כ ה"ה ג"כ בכל המועדים דכתי' בהו נמי מקראי קודש וע' רוקח סי' רצ"ז:

שם זוכרהו על היין, נ"ב ל' השאלתות פ' וזאת הברכה ואי לית לי' חמרא מקדש אריפתא ונפיק י"ח דכתי' לקדשו עכ"ל נ' מלשונו דהם ב' חיובים זכיר' מזכור את יום השבת וקידוש מלקדשו וזכיר' הוא רק על היין משא"כ קידוש יוצאין גם בפת ודו"ק:

שם רשב"ם ד"ה ואגיד בי' כ' שאל"כ הי' אומר להם קידוש גדול של לילה כמנהגן, נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת חיים שאל סי' צ"ט:

שם תוד"ה זוכריהו כ' דזכיר' כתי' על היין כו', נ"ב ע' פנ"י ברכות ריש אלו דברים כ' דהלימוד מקודש הלולים לד' דכתי' בכרם רבעי ע"ש:

שם כ' ונ' דקידוש על היין אסמכתא הוא, נ"ב ע' שאלתות פ' תצוה וז"ל ברם צריך אילו מאן דבעי למיזבן שרגא וקידושא לשבתא וליכא בידי' אלא לחד מינייהו הי מינייהו עדיף קידוש עדיף דה"ל חיובא דאוריתא דכתי' זכור את יום השבת לקדשו וא"ר זכרהו על היין אבל נר כבוד בעלמא הוא א"ד נר עדיף כו' עכ"ל ומוכח דס"ל דקידוש על היין דאוריתא וחידוש על התוס' שלא הביאו דברי השאלתות וכזה ג"כ בשאלתות פ' בהעלותך ע"ש ואולי כוונת השאלתות דקידוש עיקרו מיהת דאוריתא ע"כ גם מה שהוסיפו בו חכמים חיוב שיהי' על היין חמור מנר דכולו דרבנן וע' מעין זה בל' גמ' חולין קי"א א' חלב שחוטה דרבנן דם דאוריתא ע"ש בתוס' אם שאין הדברים דומין ממש:

תוכן העניינים

גליוני השס על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה