אור ברסלב

גליוני השס על פסחים· רבי יוסף ענגיל

דף צב.

דף צא:

גבי קדשים העמידו דבריהם במקום עשה, נ"ב ע' רי"ף שבת פרק א' דף ז' ע"ב מדפי הרי"ף דנ' דדיקדק מכאן דזה דבר כלליי בכל מקום דחכמים מעמידין דבריהם במקום עשה ע"ש שכ' ועוד לדבר מצוה אמאי שרי והא העמידו דבריהם במקום עשה כדתנן אונן טובל כו' ומדהקשה ברי"ף קושי' מכח זה משמע דזה דבר כלליי פסוק בכל מקום וע' שו"ת שבית יעקב סי' קל"א מש"ש ובישובו להרמב"ם לא נתקררה דעתי כו' אבל מה שמותר מדאוריתא מנ"ל דלמא בזה לא העמידו דבריהם במקום שיוכל לבטל מצוה דאוריתא כו' עש"ה ובמחכת"ה נעלמו ממנו דברי הרי"ף הנ"ל וע"ע שו"ת נחלת שבעה סי' מ"ו עש"ה ויש לדון בכל דבריו שם וע"ע שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' קל"ז וע"ע שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רפ"ד משמע דאין שם שום כלל בזה ע"ש שכ' ואעפ"י שלא מצינו שהקלו בשאר איסורי מאכלות דדבריהם במקום חולי שאין בו סכנה איסור זה של בישולי כותים התירו שאין אומרים בשל דבריהם זו דומה לזו שהרי העמידו דבריהם במקום כרת ופעמים שהם דוחים דבריהם במקום מצוה כההיא דיומא ל"ה ב' דעששית של ברזל ואפי' לר"י עכ"ל וע' פיה"מ להרמב"ם אהלות פי"ח מ"ד דכ' אהך דבודקים לעושה פסח ואין בודקין לתרומה ע"ש שכ' וסבת זה שטומאת בית הפרס דרבנן ופסח בזמנו בכרת ולא העמידו דבריהם במקום כרת בכל הדברים ואין בגזיר' דרבנן ביטול קרבן במועדו כו' עכ"ל ומ"ש בכל הדברים ומשמע דבשום מקום לא העמידו דבריהם במקום כרת צ"ע מסוגי' דכאן דהא בערל הזאה ואיזמל העמידו דבריהם במקום כרת וכן מה שהוסיף טעם מסברתו דאין בגזיר' דרבנן ביטול קרבן במועדו והיינו דאין כח בדרבנן לבטל הבאת קרבן הקבוע לו זמן ג"כ צ"ע מערל והזאה ומלעיל ס"ה ב' הרכבתו כו' ועוד מכ"ד וע"ע חידושי רמב"ן שבת קנ"ד ב' ד"ה והאיכא צער ב"ח כו' מש"ש ואין כאן שיתירו ביטול כלי מהיכנו משום צער ב"ח דאוריתא וכן בדין שהרי העמידו דבריהן במקום מצוה כדאיתא בפ' המילה כו' עכ"ל ומשמע ג"כ דס"ל דזה דבר כללי דהעמידו דבריהם במקום מצוה ואולי כוונתו רק לשבותי שבת לבד:

שם תוד"ה אבל כ' תימא לריב"א כו', נ"ב ע' ס' קרבן חגיגה סי' ז' וסי' י"ו וע"ע שם סי' כ"ה ומש"ש דטבילה דכאן משום חיוב טהרת עצמו ברגל וצ"ל דבעודו ערל לא מהני לי' טבילה וזה ראי' למ"ש אני כן במ"א דיש חשש חציצה מפאת הערלה ואכ"מ וגם י"ל בפשיטות לפמ"ש ז"ל דחיוב טהרה דרגל מפאת הכניסה למקדש ואכילת קדשים שלמי חגיגה ושמחה א"כ טבילה שבעודו ערל לא הועילה מפאת היסח הדעת דכיון דערל אסור בקדשים הסיח דעתו מהם וצריך טבילה שנית משום היסח הדעת ממש כהך דחגיגה כ"א האונן כו' צריכין טבילה לקודש ה"נ אמר הכא דערל צריך טבילה וע' בגמ' חגיגה שם כ"ד ב' ובזבחים צ"ט א' וגם יל"ע לר"ע ביבמות ע"ב ב' דמשוי לערל כי טמא אי מועלת טבילה בעודו ערל ואכ"מ להאריך וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתנ"ח:

תוכן העניינים

גליוני השס על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה