אור ברסלב

גליוני השס על פסחים· רבי יוסף ענגיל

דף פו:

דף פה.

השותה כוסו בב"א ה"ז גרגרן, נ"ב נ' דתיבת גרגרן נגזר מן גרון ועיקר תיבת גרגרן היינו השופך מן הכוס לגרונו ע' פרה פ"ט מ"ד ואם גרגר ע"ש בר"ש והשותה כוסו בב"א אף דהוא דרך שתי' מ"מ כיון דשתאו בב"א נחשב כאילו שפך מן הכוס לגרונו דרך זלזול ואולם בפיה"מ להרמב"ם טהרות פ"ז מ"ט כ' כוונה אחרת בתיבת גרגרן וע"ע רש"י גיטין פ"ט א' ד"ה גירגרה בשוק:

שם ושתיי' בחד זימנא, נ"ב ע' שו"ת ראשית בכורים דמ"א ע"ב שהקשה מירושלמי תענית פ"ד ה"ב דאמר דר' יוסי בן חלפתא דהוא סתם ר' יוסי הוא מבני יונדב בן רכב וא"כ איך שתה ר' ישמעאל בר' יוסי יין הרי מפורש בירמי' ל"ה פסוק ו' ופסוק ח' שנאסרו בני יונדב בן רכב לשתות יין עד עולם ע"ש ומ"ש הראשית בכורים שם דנראה מכאן דר' ישמעאל בר' יוסי שתה הכוס שניתן לו לא הי' צריך לומר דנראה שהרי מפורש כאן כן והנה מצאתי בשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' נ"ג בעניין מי שנדר עד"ר שלא לדבר עם פלוני וציוהו אביו לדבר עמו ודן שם התשב"ץ אם יש כאן דבר מצוה להתיר לו וז"ל ועוד שיש להתיישב בדבר זה אם מצוה לקיים דברי אביו ואם לא וכ"ש אחר מיתתו כו' ולבסוף כ' שם דכיון דקונם שאני מדבר הוי רק נדר מדרבנן לכן ראוי להתיר לו כדי לקיים מצות אביו דוודאי קצת מצוה יש בדבר וסימן לדבר מצות יונדב בן רכב לבניו עכ"ל ונ' מדבריו דמה שנתחייבו בני יונדב בן רכב לקיים מצות אביהם שציוה עליהם שלא לשתות יין כו' הוא רק משום כיבוד ופשיטא דהכי הוא דאל"כ מפני מה יתחייבו בזה וא"כ חיוב כיבוד הרי הוא רק באב וכן חייב אדם בכבוד אבי אביו אבל באבי אבי אביו לא שמענו וא"כ שפיר הי' ר' ישמעאל בר' יוסי דהי' דורות רבות אחרי יונדב מותר ביין ויונדב גופי' נ' דלא ציוה רק לבניו ובני בניו דוודאי לא הי' מצווה למי שאין לו לשמוע אליו וזהו שנא' בירמיהו ל"ה פסוק ו' שם כי יונדב בן רכב אבינו צוה עלינו לאמור לא תשתו יין אתם ובניכם עד עולם והרי שהזכיר רק אתם ובניכם ומ"ש עד עולם הכוונה כל ימי חייכם ואין הכוונה כלל כל הדורות ואותם שהיו אז או שהיו בני בניו ממש ואף שהי' ביניהם קרוב לש' שנה ע"ש ברד"ק אין זה תימה כלל ע' תוס' עירובין נ"ד ב' ד"ה תנו ואו שאז היו הבני בנים מצווים גם הם כן בפירוש גם לבניהם וכן הבנים לבנים כסדר והזכירו רק הצוואה הראשיית אבל משפסקו לצוות כן ור' ישמעאל בר' יוסי שלא שמע ציווי כזה מאביו ולא מאבי אביו פשוט כביעתא בכותחא שהי' מותר בדבר ואין כאן אפי' ריח קושיא ומ"ש המצודות שם עד עולם עד סוף כל הדורות [ויהי' לפי פירושו ל' המקרא אתם ובניכם עד עולם כל' משנה תמורה י"ז ב' ולדן ולד ולדן עד סוף כל העולם אין אנו אחראין לדבריו וע"ע בזה בשו"ת שבות יעקב סי' קס"א וע"ע בשו"ת שבות יעקב סי' קס"ח מש"ש בתוך התשובה דמה ששמעו למצות יונדב בן רכב הי' מצד החסד ולפנים משורת הדין עש"ה שדבריו הם מעין דברי התשב"ץ הנ"ל ולא הביאם וע"ע גמ' ב"ב צ"א ב' המה היוצרים אלו בני יונדב בן רכב שנצרו שבועת אביהם ומשמע ג"כ דלא היו חייבים בזה מעיקר הדין דאל"כ מה רביתיהו ומה זה שהוזכר להם לזכות:

תוכן העניינים

גליוני השס על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה