גליוני השס על פסחים· רבי יוסף ענגיל
דף פג.
דם ובשר חדא מילתא הוא, נ"ב זבחים ס' ב' מכות י"ט ב' תמורה כ"א ב' וע"ע ל' המשנה מנחות י"ג א' שהזבח דמו ובשרו ואימוריו אחד וע' רש"י כאן דכ' דם ובשר חדא מילתא הוא וה"ל פסולו בגופו כו' וע' מה שהסברתי בבית האוצר ערך אימורים כלל קנ"ב דכיון דהדם הוא המתיר של הבשר לכן חשיב גופו והבאתי גמ' ב"ק ע"ח ב' כיון דצריך לאישתרויי בהדה בשחיטה כמאן דשייר בגופה דמי ע"ש וע"ע רש"י מנחות נ"ז ב' ד"ה כל שממנו לאישים דכ' ומשתי הלחם כבר עלו חלבי כבשי עצרת הבאין עמהן וכגופן דמי עכ"ל ונ' ג"כ דכיון דהכבשים מתירין את הלחם לכן חשיבי גופן ואולם בגמ' שם אמר אין מגופן לאישים וכן בתוס' שם ע"ד ב' ד"ה ובזה אע"ג דאיכא כבשים בהדי לחם כו' מגופו מיהא ליכא למזבח ע"ש:
שם הית' לו כו', נ"ב ע' ס' קרבן חגיגה סי' ז':