גליוני השס על פסחים· רבי יוסף ענגיל
דף נג:
קרוב להאכיל כו', נ"ב בתוספתא ביצה פרק ב' איתא מפני שקורין אותן פסחים:
שם כל המעיל מלאי לכיס תלמידי חכמים כו', נ"ב ע' רי"ף כאן דהביא גמ' דפ' בתרא דכתובות כל העושה פרקמטיא לת"ח כו' ונ' דאם הת"ח סוחר יש חיוב ג"כ לקנות ממנו סחורתו ולתת לו ריוח שתות אף שמוצאין לקנות אצל אחרים בפחות ע' תוס' ב"מ מ' ב' ד"ה אל ישתכר דכתבו ומסתמא ר' יהודה הי' מוצא שיתנו לו יותר כו' ומה זה המסתמא דילמא אחרים היו מוכרין בכך ולא היו משתכרין יותר אף דרשאין להשתכר שתות כמו שמצוי היום קאנקערענציע אצל המוכרים שמוכרים בריוח מועט ולפעמים גם בהפסד וע"כ ממילא הוצרך ר' יהודה ג"כ למכור בכך דאל"כ לא היו לוקחין אצלו רק אצל אחרים וע"כ דאפי' אם היו אחרין מוכרין בכך מ"מ הי' חיוב לקנות אצל ר' יהודה ולתת לו ריוח עד שתות דרשאין להשתכר מדינא וז"ש התוס' ומסתמא ר' יהודה הי' מוצא כו' כיון שהחיוב כך לקנות אצלו ביוקר כנ"ל וע"ע זכות ת"ח במסחר בב"ב כ"ב א' אי צורבא מרבנן הוא נקט לי' שוקא היינו שלא ימכרו אחרים סחורתם עד שימכור הוא ובב"מ ס"ה א' דכל היכא דקא אזלי שבקי להו מכסא ונקט להו שוקא וע"ע נדרים ס"ב א' וגוף הך דכאן כל המטיל מלאי כו' שנא' כי בצל החכמה כו' ע' כעין זה בתו' סוטה ל"ז ב' ד"ה רבי שמעון בסה"ד בשם הירושלמי:
שם קרי עלי' ר' יוסף מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה, נ"ב קצת דוגמא לזה שבועות ז' א' קרי רבא עלי' דרבי דולה מים מבורות עמוקים:
שם תוד"ה מה ראו כו' כ' ור"י מפרש מה ראו שלא ברחו כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' ק"ו:
שם תוד"ה אין כ' למה אין מברכין בכל שעה כו', נ"ב ע' רוקח סי' שס"ה וז"ל ואור שנברא במוצ"ש ואור יוה"כ ששבת מן האיסור ואור שמתחדש שלהבת בכל יום צריך ברכה עכ"ל וצ"ע ואולי הוא ט"ס וצ"ל אין צריך ברכה ומ"ש תחלה ואור שנברא כו' ואור יוה"כ כו' קאי אדלעיל מינה דדיבר בחיובי ברכה עש"ה וע"ז כ' ואור שנברא כו' ואור יוה"כ כו' נמי צריך ברכה אבל אור שמתחדש עו' א"צ ברכה: