גליוני השס על פסחים· רבי יוסף ענגיל
דף מו:
הואיל ואי בעי מיתשיל עלה ממוני' היא, נ"ב ע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' ר"ב:
שם א"ל רבה לר' חסדא לדידך דאמרת כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרס"ט מש"ש הניחא בעוד היום גדול כו' וצ"ע דהוכחתו זאת הרי קושי' היא על רבה דדוחק לומר דלרבה אה"נ דאסור בסמוך לחשיכה:
שם בשלמא לדידי דאמרי הואיל הואיל ואי בעי למיכל מצי אכיל כו'. נ"ב מבואר דאפי' מאן דלית לי' מתוך אית לי' הואיל דהא ר"ע איירי כאן בסיפא דמתני' בביצה כ"ה א' ואמר אפי' כזית חי כו' ואיהו הא לית לי' מתוך כמבואר לעיל ה' ב' ומזה צע"ג על הרמב"ן שבת ל"ט ב' ד"ה הא דתנן בש"א דכ' שם וז"ל דהא ב"ש לית להו מתוך שהותרה מלאכה לצורך הותרה נמי שלא לצורך וכ"ש דלית להו הואיל עכ"ל וצע"ג ובזכרוני שהאחרונים הביאו גם בשם הרשב"א כזה ושכ"כ גם בס' נחלת יעקב להגאון מליסא ז"ל והדברים צע"ג:
שם רש"י ד"ה לא זהו חמץ שמוזהרין עליו כ' וזה אינו שלך ולא של חבירך דאכתי לא מטא ליד כהן נ"ב נ' כוונתו דאילו הי' נחשב ברשות הכהן מיד אחר ההפרשה א"כ כיון דהכהן עובר עליו בב"י ממילא גם הישראל חייב בביעורו שהרי בחמץ הכל מצווין עליו לבערו אם יש מי שעובר עליו בב"י כמבואר בב"ק צ"ח ב' ורק כיון דאכתי לא מטא כו' וגם הכהן אין עובר ה"ל כחמץ של הפקר שאין חיוב לבערו ויש להסתפק אם אירע כהך דמתני' אצל כהן עצמו אי ס"ל נמי לר' יהושיע דמפרישו ומניחו כו' והספק בזה הוא אי הא דכהנים אין צריכים לתת תרומה וחלה שלהם לכהן אחר הכוונה בו דאין חיוב נתינה כלל בכהן א"ד יש חיוב נתינה בכהן כמו בישראל אלא שהוא נותן לעצמו הואיל וגם הוא כהן דאי נימא כפן הב' הנ"ל א"כ גם בכהן עצמו בידו שלא לתתו לעצמו היינו שלא ירצה לזכות בהחלה ושפיר לא יעבור בב"י ממש כמו בישראל המפריש ואולם י"ל דעובר מפאת הואיל אי בעי זכי ואך אי לא נימא סברא דהואיל וכדבעי למימר כאן דטעמא דר"י רק משום דטה"מ ולאו משום הואיל שפיר י"ל כנ"ל ומשא"כ לפן הא' הרי ממילא הוא שלו ולא יצא מרשותו כלל ועובר וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתקמ"ב דכ' דעני המפריש מעשר עני צריך לתתו לעני אחר ואם יתננו לעצמו לא יצא ידי נתינה עש"ה דיש להוכיח משם גם לספק שלנו דע"כ דליכא בכהנים מצות נתינה כלל דאילו הי' מצות נתינה לא הי' יוצא בנתינה לעצמו רק הי' מחויב לתתו לכהן אחר עש"ה בכל התשובה:
שם תוד"ה רבה כ' א"כ בטלת כו', נ"ב ע' שו"ת ח"ס חאו"ח סי' ע"ט ומש"ש בשם חותנו הגרע"א ז"ל והוא ז"ל השיג עליו ע"ש יל"ע בזה בשבת קל"ד א' יין ושמן חזו נמי בשבת לחולה ע"ש ברש"י: