אור ברסלב

גליוני השס על פסחים· רבי יוסף ענגיל

דף י:

דף י.

גזיר' דילמא אתי למיכל מיני', נ"ב כה"ג חייש ר' יהודה לשמא יאכל ביומא י"ד א' וכה"ג עוד חשש שמא יאכל ביוה"כ בשבת קי"ד ב' וקט"ו א' ע"ש בחידושי רמב"ן ד"ה מפצעין באגוזים כו' מן המנחה ולמעלה כו' דכ' אבל מקמי הכי נראה כמתקן לצורך היום ודילמא אתי למיכל כו' וע"ע כחשש דכאן במהרי"ו סי' קצ"ג וז"ל ואומר שאסור לשבר המצה קודם הסדר ונ"ל הטעם דחיישינן דילמא אתי למיכל מיני' כיון שמתעסק בו כדחייש ר' יהודה בפ"ק דפסחים שלא יבדוק לאחר זמן איסורו דילמא אתי למיכל מיני' וכן רבנן אסרו לקצור חדש קודם י"ו בניסן מהאי טעמא וטעמא דמיסתבר הוא עכ"ל וקצ"ע דאין לנו לחדש גזירות מדעתנו במידי דלא גזרו חכמים ובפרט על חשש אכילת מצה בע"פ דאינו חלא מדרבנן א"כ אין ראי' מכאן דהגזיר' על איסורים דאוריתא וע"ע מהרי"ל ה' יוה"כ דאסור ליגע ביוה"כ במאכל דילמא אתי למיכל מיני' וכ' דזה טעם המשנה במנחות צ"ט ב' דחל יוה"כ להיות בשבת החלות מתחלקות לערב וה"ט דאין מתחלקות ביום דילמא אתי למיכל מיני' ע"ש וע' מג"א סי' תרי"ב סק"ו ומש"ש מהך דחלות כו' חידוש שלא הביא שהמהרי"ל עצמו הביא מהך דחלות וע' שו"ת ח"צ סי' קנ"ז ונ' דאישתמיט לי' כל הנ"ל במחכת"ה וע"ע תרומות פ"ט מ"ב ר"ט אומר לא ילקטו אלא עניי כהנים שמא ישכחו ויתנו לתוך פיהם כו' ע"ש וע"ע גיטין ס"א ב' תוד"ה אשת דכתבו דכיון שהיא נוגעת באוכלין חיישי' שמא תתן לתוך פי' כו' והוא ממש כמהרי"ל הנ"ל וע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' י"ג דאסר ליתן יין לתוך התבשיל בשבת שחל בו ט"ב מחשש דשמא בשעה שמתעסק בו לתתו לתבשיל ישכח וישתה אותו והביא ראי' מכאן דגזרינן כזה דילמא אתי למיכל מיני' ע"ש וע"ע שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' ט"ו ובכללים שלי קיבצתי עוד כמה מקומות בדברי חכמים דגזרו שמא יאכל והראיתי גם דבר חידוש בספרא שמיני פרק ד' בריתא יו"ד ובנבלתם לא תגעו יכול הנוגע בנבילה ילקה מ' ת"ל ולאלה תטמאו אי ולאלה תטמאו יכול ילך ויטמא בה ת"ל ובנבלתם לא תגעו הכיצד הוי אומר רשות ובפי' הראב"ד שם וז"ל וא"ת לא לכתוב לא עשה ולא לאו איידי דאמר מבשרם לא תאכלו אמר נמי ובנבלתם לא תגעו הרחקה לאכילה כעניין שנאמר בעץ הדעת לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו עשה אדה"ר המגע סייג לאכילה אף כאן מגע זו הרחקה לאכילה עכ"ל והארכתי בזה בכללים מאוד ואכ"מ:

שם תוד"ה שאני כ' גזרו על ספק כלים הנמצאים ולא גזרו על ספק אוכלין הנמצאים, נ"ב ע' תוס' חולין ט' ב' ד"ה שאני וע' שו"ת מהרי"ל סי' ל"ח וע' תוס' נדה ד' א' ד"ה שאני דכלים יש להם טהרה במקוה וליכא פסידא ומש"ה לא גזרו ומשא"כ אוכלין ע"ש ולפי"ז ספק מים הנמצאים דיש להם טהרה בהשקה שפיר טמאים:

תוכן העניינים

גליוני השס על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה