גליוני השס על עירובין· רבי יוסף ענגיל
דף כז.
א"ר יוחנן אין למידין מן הכללות ואפי' כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרנ"ב דה"מ היכא דפרישו חכמים ז"ל דאין הכלל כולל אבל אנו אין בידינו לומר כן עד כלל הנשנה דלאו דווקא הוא וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשפ"ו, וע"ע שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תר"י וע' בתוס' שבת כ' ב' ד"ה בעמרניתא ועוד בכמה דוכתי ונסמנו כבר בהגהות מאיו נתיב כאן וע"ע בס' תניא רבתי בפי' ההגדה דכ' ומנהגנו שלנו לברך על ההלל [של ליל פסח שאומרים על הסדר] בתחלה כו' וא"ת וכי יש דבר שטעון ברכה לאחריו ואין טעון לפניו הנה אמת ויציב אמת ואמונה ואם תאמר הרי אמרו חוץ מברכת הפירו וברכה אחרונה שבק"ש הא אמרי' אין למידין מן הכללות ואפי' במקום שנאמר בו חוץ עכ"ל והוא מליקוטים שבס' הפרדס לרש ע"ש וע"ע מרדכי ע"ז פ' כל הצלמים רמז תת"מ עש"ה וע"ו שו"ת הר"י מגא"ש סי' פ"א וז"ל ואומרם כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראי' אחרונה אינו עיקר ראוי לסמוך עליו והנה אמרו במשנה כל מ"ע שהז"ג נשים פטורות וכל מ"ע שלהז"ג נשים חייבות כו' וא"ר יוחנן אין למידין מן הכללות ואפי' במקום שנאמר חוץ ואם מה שבא מן הכללות במשנה אינו עיקר לסמוך עליו ואפי' במקום שנא' בו חוץ כ"ש מה שבא מהם בתלמיד שאין לנו לסמוך עליו ולעשותו עיקר ואפי' במקום שנא' בו חוץ ועם היות שנאמר בתלמיד פעמים רבות אמרם כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראי' אחרונה אמנם נשנה זה לעניין הלכה כמותו בערב וצידן וראי' אחרונה לא לעניין שבזולתם הלכה כמותו כו' עכ"ל ועמ"ש על הגליון ב"מ נ"ט א' וע' פנ"י ריש כיצד מברכין במשנה וע"ע פנ"י שבת י"ג ב' על רש"י ד"ה האוכל אוכל ראשון עש"ה וע' שו"ת מהר"י ברונא סי' קכ"ח כ' גם בל' בני אדם דאין למידין מן הכללות עש"ה ועמ"ש בגליון ברכות מ"א ב' וע' חידושי הרשב"א מגילה כ' ב' ד"ה ולתפלת המוספין וע' רשב"א יבמות ס"א א' ד"ה רבינא וע' ריטב"א מגילה י"ז א' ד"ה והלועז ששמע אשורית וע' ס' סולת למנחה שבתורת חטאת כלל פ"ה דין ג' מש"ש בהך דכל הנקברים אפרן אסור דאין למידין מהכללות וע"ע שם בס' הנ"ל כלל כ' דין ג' מש"ש ואין זו ראי' כלל דהא אין למידין כו' וע' במלחמות שבת דע"ה ע"ב מדפי הרי"ף שכ' ואעפ"י שיש הלכה כר' יוסף כגון פרוטה דשומר אבידה אין זה פוגם עלינו כללנו לפי שאין מכל הכללות האמורות בתלמיד אחד שאין בה חוץ וע' שו"ת חכם צבי סי' נ"ה דכ' דבפוסקים למידין מכללות ובמתניתין הוא דאמרו דאין למידין כו' ע"ש וע' שבת ק"ו א' והאנן תנן כל המקלקלין פטורין ומאי קושי' הא אין למידין מכללות וע' שו"ת שבות יעקב מאו"ח סי' י"ג וחאה"ע סי' צ"ד בסוף התשובה עש"ה וע"ע שו"ת ח"צ סי' ס"ז וע"ע שו"ת ח"צ הנוספות בסוף הספר סי' ד' אות ב' מש"ש ואף דאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אין למידין מן הכללות וע' תבואות שור סי' ה' סק"ח וע' מהרש"א ע"ז דף ל"ו על התוס' ד"ה והא תנן ואין ב"ד יכול כו' וע"ע מהרי"ק שורש יו"ד ענף ז' מש"ש "ואשר כתב עוד הדיין לדחות כו''' וע' רשב"ם ב"ב פ"ה א' ד"ה חוץ מר"ה וע' ר"ש כלים פי"ד מ"ג ד"ה כל הכסוים טהורים וע"ע בפי' החרדים בירושלמי ברכות פ"ה ה"ג ד"ה חוץ ממי שלא אמר מתי' המתים וכו':
שם תוד"ה מאן כ' וק' הא איכא כמיהין ופטריות, נ"ב ע' שו"ת באר שבע סי' ג':