אור ברסלב

גליוני השס על עבודה זרה· רבי יוסף ענגיל

דף לז:

דף לז.

הא א"ר יוחנן הלכה ואין מורין כן, נ"ב כ"ה ג"כ בירושלמי שבועות פ"ב ה"א א"ר יוחנן כל ספק רה"ר טהור ואין מתירין לו לעשות והתניתן כו' ע"ש כולה סוגיא:

שם אלא מעתה חיטין וטחנן כו', נ"ב ד"ז דטחינה, חשוב שינוי מברייתו מבואר עוד בנזיר נ"א ב' ע"ש תוד"ה כברייתו ויל"ע במ"ש הר"ן פ' כלל גדול ד"ה א"ר פפא האי מאן דפרים סילקא דכי היכא דשרינן בגמ' בורר ואוכל לאלתר ה"נ שרי טוחן ואוכל לאלתר ע"ש ויש לדון בזה דהא קוצר לאכול לאלתר וודאי אינו מתיר מלאכת קציר' ואפי' אוכל בפיו מן המחובר חשוב תולש גמור כמבואר ברש"י סוכה ל"ז ב' ד"ה אבל אתרוג עש"ה והטעם נ' דכיון דע"י הקציר' נשתנה הדבר שנעשה מקרקע מטלטלין דכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע ועתה הוא מטלטלין ואין לך שינוי גדול מזה וע' לקמן מ"ו א' דאבני הר שנידלדלו ואילן שנתייבש חשיבי נשתנה מברייתו ע"ש [וע' ב"ב קכ"ד א'] וע"כ כיון שנשתנה הדבר מעת העשות בו המלאכה עד היותו נאכל אין דינו כאוכל לאלתר דשינוי שנשתנה הדבר עושה הפסק וה"ל כעושה כמלאכה אלאחר זמן ודו"ק היטב מאוד ולפי"ז טחינה נמי דחשוב שינוי מברייתו א"כ ג"כ ראוי לאסור אפי' בטוחן ואוכל לאלתר ורק בבורר הוא דשרי דכיון דהדבר הנברר לא נשתנה רק הוברר מן הפסולת ודו"ק היטב ואולם למאן דשרי אוכל לאלתר אפי' בבורר פסולת מתוך אוכל לכאורה לא יתכן חילוק זה דמה בכך דנשתנה ואין האכילה בחפץ שבו נעשית המלאכה דפנים חדשות באו לכאן דהא גם בפסולת מתוך אוכל המלאכה בהפסולת והאכילה בהאוכל ואינם בחפץ אחד ודו"ק וי"ל דמלאכת בריר' איננה במין הנברר לבד רק בשניהם יחד דבמה שאחד נברר לא חשיב בריר' רק במה שנבררים זה מזה וזה מזה דזהו עניין מלאכת בריר' שנבררים ב' דברים שונים מעורבים זה מזה וזה מזה וא"כ כיון דהבריר' הנעשית באוכל שריא שוב הבריר' הנעשית בפסולת לבד אינה מלאכה כלל ולפי"ז אם לא יברור רק ישרוף אחד משניהם בתוך התערובת לא יתחייב משום בורר כיון דהנשרף לא נתברר רק נאבד והנשאר הא הוי רק מין אחד ודו"ק היטב מאוד וי"ל דזהו באמת טעם היתר בורר ואוכל מיד דכשאוכלו הרי מאבדו ואין זה בריר' רק איבוד ובריר' חשוב רק כשנשאר הדבר והוא מבורר ודו"ק ואי דעכ"פ משעת אחיזתו בידו האוכל הנברר עד תתו אותו בפיו ובואו למיעיו הרי הוא מבורר לזה י"ל עפ"י גמ' זבחים ק"ה א' דבנקט לי' בידי' לאוכלו אמרי' דמחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי וחשיב הגיע לידי טומאה חמורה עש"ה והטעם דהכל מעשה אחת של איבוד וההשטה לפיו מהתחלת המעשה ואולם בבורר ומניח לאכול לאלתר לכאורה לא יתכן טעם זה ובאתי רק להעיר וע' ט"ז או"ח סי' ש"מ סק"ב מה שצידד גם במוחק דיהי' מותר מוחק לצורך אכילה מיד ע"ש ודבריו צ"ע:

תוכן העניינים

גליוני השס על עבודה זרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה