גליוני השס על עבודה זרה· רבי יוסף ענגיל
דף יח.
אי עבדה איסורא לא מיתעביד לה ניסא, נ"ב מעין דוגמא בשו"ת הרשב"א ח"ד סי' רצ"ו כי מה שאמרו ישראל היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל כוונתם לומר דוודאי שוגג הי' ואין עליו עונש מיתה דא"א שיהי' מזיד אחרי אשר נעשתה הישועה הגדולה הזאת בישראל על ידו שאין הקב"ה עושה נס ע"י הרשעים המזידים ע"ש וע' ברכות נ"ח א' מי עבד רחמנא נסא לשקרי ומעין זה ראיתי בס' אחד בתי' קושית תוס' פרק ב' דשבת כ"א ב' דשמא נטמא הפך בהיסט ותי' דבאמת שכחו הכהנים על החשש הזה והדליקוהו בשכחת החשש הזה ואחרי שהדליקו ונעשה בו נס אז אגלאי מילתא למפרע שלא נטמא כלל והנס מעיד ע"ז שאילו הי' טמא לא הי' נעשה בו הנס ובזה מיושבת גם הקושי' דהא בלילה ראשונה לא נעשה נס ולמה מדליקין בו ולהנ"ל ניחא דאילו זכרו הכהנים לחשש דעכו"ם כזבים ושמא טימאוהו בהיסט הא לא היו מתחילין להדליק כלל ולא הי' נעשה הנס כלל וכלל ורק ע"י ששכחו זה והדליקו הוא שנעשה הנס ובאמת מה ששכחו זה הוא גופי' הי' נס דהכהנים כולם שכחו מדבר הידוע דגזרו על העכו"ם להיות כזבים ומטמאים בהיסט ושיש לחוש ע"ז ואך דזה ג"כ הי' מן השמים שישכחו וידלקו ויעשה נס בשמן ואז תיגלי מילתא שלא נטמא כנ"ל: