גליוני השס על סנהדרין· רבי יוסף ענגיל
דף נז:
אחיו אפי' קרוב, נ"ב ע' שו"ת ח"צ סי' פ"ד ומה דנ' שם מרהיטות דבריו דפשיטא לי' דב"נ המעיד על עצמו שרבע שורו רק שורו י"ל דנהרג על פיו דאפי' אי קרוב אצל ממונו בב"נ הא גר קרוב נאמן אבל הוא עצמו אין נהר ע"י עצמו צ"ע מירושלמי קידושין פ"א ה"א דב"נ נהרג גם מפי עצמו וכ"ה ג"כ ברבה נח:
שם מ"ט דר"י דכתי' שופך דם האדם באדם דמו ישפך איזהו אדם שהוא באדם כו',. נ"ב ע"ע דרש בזה בשו"ת ח"צ סי' צ"ג שופך דם האדם באדם וגו' דווקא אדם הנוצר תוך אדם דהיינו עובר הנוצר במעי אמו הוא דחייב עלי' משום שפיכת דמים יצא אדם הנוצר עפ"י ס' יציר' מותר לבטלו ע"ש מאי פריך כאן ות"ק כו' לימא דת"ק מצריך לי' קרא לדרשת הח"צ הנ"ל:
שם ביתו לצדקה, נ"ב ע' חידושי הרמ"ה דפי' לצדקה ממש דב"נ מצווה לתת צדקה וק"ק מהא דשומר אבידה פטור דר' יוסף מטעמא דעוסק במצוה כו' הא דין עוסק במצוה דפטור מן המצוה מק"ש הוא דילפי' לה וא"כ אין ראי' לפטור מצדקה דעדיפא מיני' דנוהגת גם בב"נ ומצאתי עוד ברוקח סי' שס"ו וז"ל כל המצות טעונים ברכה אבל כל דבר שגם בני נח הוזהרו עליו כגון גזל גניבה וחמס והוענשו יד עני לא החזיקו וצדקה כו' א"צ לברך עכ"ל ומתבאר גם מדבריו דב"נ מצווה לתת צדקה ומ"ש והוענשו יד עני לא החזיקו כוונתו דמדנענשו אנשי סדום על שיד עני לא החזיקו מכלל דמצווין ע"ז וכדאמרי' כזה לעיל נ"ו ב' ומש"ש ברוקח עוד לקט שכחה ופאה אע"ג דב"נ וודאי דפטור מלקט שכחה ופאה רק בצדקה והחזקת יד עני דרך כלל הוא דמצווין מ"מ מחשיב לי' ללקט כו' בסוג צדקה והואיל וצדקה אינה טעונה ברכה ה"ה לקט כו', וע"ש דמתבאר מדבריו דב"נ חייב ג"כ בלווי' להלוות חבירו היוצא לדרך והידור זקן ועשייית מעקה הכל מצד דינים דהם דברים נימוסיים ומניעת נזק ע"ש וגוף דבריו דכ' דלקט שכחה ופאה ועשיית מעקה אין טעונין ברכה הם חידוש ובמעקה קיי"ל דמברכי' והנה העתקתי דברי הרוקח הנ"ל זה זמן כביר שהי' אצלי בשאלה ואינו כעת בידי ומ"ש הרוקח דדבר הנוהג גם בב"נ אין טעון ברכה נזכרתי כעת מגמ' מנחות מ"ב א' כל מצוה שכשיר' בעכו"ם בישראל א"צ לברך ובתוס' בישראל א"צ לברך דמשמע צונו ולא לאחרים עכ"ל וע"ש וקצ"ע דא"כ:
שם ואנו אין לנו אלא נערה המאורסה בלבד, נ"ב דוגמת ל' זה לקמן נ"ט א' ואנו אין לנו אלא גיה"נ ואליבא דר' יהודה וע"ע לקמן פ"ח ב' ואין לנו אלא תפילין ואליבא דר' יהודה ובמכות ט"ז א' אין לנו אלא זאת ועוד אחרת ובברכות נ"א א' אנו אין לנו אלא ארבעה ובשבת מ"ה ב' אנו אין לנו אלא בנר כר"ש ושם קמ"ג א' אנו אין לנו אלא ב"ש כר' יהודה כו' ובעירובין מ"ז א' אנו אין לנו אלא עני ובחולין ע"ז ב' אנו אין לנו אלא שליא בלא ולד כו' ובנדה ס"ז ב' אנו אין לנו אלא אחת ובב"מ מ"ח א' אנו אין לנו אלא אין רוח חכמים נוחה הימנו: