גליוני השס על סנהדרין· רבי יוסף ענגיל
דף מח.
נתנתו לספר, נ"ב ע' מה שדיקדק מזה בס' באר יעקב או"ח סי' קנ"ג:
שם רש"י ד"ה צעיף כ' או נשענת ראשה עלי', נ"ב ע' זבים פרק ד' משנה א' ע"ש בר"ש וע"ע שם משנה ד' וע"ש בפיה"מ להרמב"ם ובר"ש וע"ע שם משנה ה' וע' שבת צ"ג א' רש"י ד"ה לרחבן טהורין ע"ש בתוס':
שם תוד"ה משמשין כ' דאע"ג דאסור מדאורייתא, נ"ב ע' שו"ת צמח צדק סי' י"ג וע' שאילת יעב"ץ סי' מ"א:
שם תוד"ה מותר כ' א"נ מעות עדיפי כו', נ"ב ע' ב"ב פ"א א' והכתי' אשר נתת לי דיהבת לי זוזי וזבנית בהו הרי דמה שניתן לו מעות נקרא שניתן לו הדבר הנקנה בעדים ולא חשיב דבר שני וע' פ' מי שאחזו סוגי' דאיצטלנית וע' שו"ת חות יאיר סי' מ"ו במש"ש ואפשר לי לומר דשאני מכיר' מחליפין כו' וע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' ק"ו דכ' ומיהו אם המעות על הקרקע נשארו קרינן בהו שפיר דאישתייר כו' וע"ע ב"מ מ"ה א' שאני ירושלים דכתי' בי' כו' ע"ש תוד"ה בכל דמה שפורט סלע במעות מיקרי שלוקח בהסלע בקר וצאן כו' כיון דיוכל ליקח בקר וצאן בהמעות וקרינן בי' ונתת הכסף בבקר ובצאן עש"ה וע"ע דוגמא פלוגתא בכמו זה, בב"מ ק"ה ב' במשנה ר' יהודה אומר אם קיבלה הימנו במעות כו' אינו מנכה לו מחכורו ועניין הפלוגתא דרבנן ס"ל דוודאי הית' כוונתו שימכור התבואה ויתן מהמעות הסך שנתחייב לבעה"ב ולכן הוי המעות ג"כ כאילו נתחייב לו סכום תבואה ויש להמעות ג"כ שייכות לתבואת הקרקע וכיון דעל הקרקע נגזרה גזירה לכן מנכה כו' ור' יהודה ס"ל דמעות מילתא אחריתי הוא ואין לו שייכות לתבואת הקרקע ולכן אם פסק לו מעות אינו מנכה כו':