גליוני השס על סנהדרין· רבי יוסף ענגיל
דף לו.
לא תענה על ריב, נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"א סי' ש"ח דמותרין הדיינים לחלוק על מופלא שבב"ד ולאו דלא תענה וגו' היא רק על המופלא שלא יאמר דעתו תחלה דשמא יפתח בחובת הנידון והדיינים לכבודו לא יחלקו עליו [או שלגדולתו ינטלו אחרי דעתו בחשבם שוודאי אינו טועה ולא ישימו אל לבם לעיין ולחפש בהצלת הנידון] ושיעור הכתוב אל המופלא לא תתחיל לדבר כי שמא לא יענה על רב ונמצא מתחייב שלא כדין והאזהרה היא על הגדול עש"ה וע"ע מ"ש בסוגי' דכאן בשו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תשע"ג:
שם ויאמר דוד כו', נ"ב ע' ס' יושר לבב בית שני חדר שני פרק ה' מש"ש בעניין באגדה דרבה בר נחמני בפ' הפועלים וז"ל והעניין הוא שאחרי אומרם הם טמא שמעו מפי הקב"ה שאמר טהור ולא הזכירו בש"ס סברת הקב"ה בראשונה כדין טומאות וטהרות דמתחילין מן הגדול דהא הקב"ה מלך הוא ולא תענה על רב כתי' עכ"ל וצ"ע דא"כ מאי יליף מכאן מדוד אדיני נפשות דווקא דמתחילין מן הצד הא במלך בכל הדברים מתחילין מן הצד:
שם תוד"ה ומה י"ט כ' כיון דאיכא למימר ק"ו לקולא ולחומרא לחומרא אמרי', נ"ב ע' ע"ז מ"ו ב':