גליוני השס על סוכה· רבי יוסף ענגיל
דף לז.
לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה, נ"ב בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' מ"ה דן מזה דשמיעה ע"י דבר אחר שמה שמיעה ע"ש:
שם מנא אמינא לה כו', נ"ב צע"ק דהא רבה נמי לא פסל רק משום דבעי' לקיחה תמה וא"כ באזוב דלא כתי' ולקחתם רק ולקח לחוד הא גם רבה מודה ומאי ראי' משם וגוף לישנא דרבא דאמר לקיחה ע"י ד"א שמה לקיחה קשיא דהא גם רבה מודה בזה ולקיחה תמה הוא דלא חשיב לי' וע' ברי"ף דלא גרס בדרבה דבעינא לקיחה תמה וליכא רק דבעינא ולקחתם וליכא ולגירסא זאת י"ל דלאו משום לקיחה תמה הוא דפסל לי' רבה רק משום דלא הוי לקיחה כלל וע' נדה ה' ב' תרגמה זעירי כשחברותי' נושאות אותה במטה דהויא לה יד חברותי' הרי דכיון דמטלטלין אותה ע"י המטה נחשבת המטה ידם ממש וחשיבי המטה מש"ה דבר שיש בו דעת לישאל כיון דהיא יד האדם המטלטל והאדם יש בו דעת לישאל וא"כ לסברא זאת גם כאן באוחז הלולב בסודר כו' ראוי שיוחשב הסידור יד האדם וכאילו לוקחו בידו ממש ושפיר ראוי שיוחשב לקיחה: