גליוני השס על סוכה· רבי יוסף ענגיל
דף יב.
בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר, נ"ב ק' אמאי עבדינן לכתחלה סכך מענפים ולא מצרכינן קרא כדכתי' למ"ד בעי' קרא כדכתי', שו"ת חות יאיר סי' קס"ז:
שם יין קרוש הבא משניר שהוא דומה לעיגולי דבילה, נ"ב לקמן מ"ט א' וסוטה מ"ח ב' ומעילה י"א ב' וע' שבת ע"ז א' דגם שם הוזכר יין קרוש וק"ק בתוס' מנחות ע"ד ב' אהך דמתנדב שמן קומצו ושיריו נאכלין דכתבו אבל יין צלול הוא וא"א לקומצו ע"ש וק' דא"כ מתנדב יין קרוש מיהת דאפשר דקמיצה יהא טעון קמיצה ויתאכלו שיריו וזו לא שמענו דכללא כייל שמואל דמתנדב יין מביאו ומזלפו כו' ע"ש וי"ל דכיון דביין מצינו ניסוך בקרא לכן אין קרב למזבח רק בניסוך וזילוף הוא ג"כ בכלל ניסוך ומשא"כ קרוש הוא הקטרה ולא מיקרי ניסוך וע' מנחות כ"א א' דדם חטאת פנימית שקרש פסול משום דכתי' ל' הזאה וקרוש לאו בר הזאה הוא רק נתינה ע"ש וע' ע"ז נ"א א' בשלמא יינות שמנים וסלתות איכא כעין פנים ואיכא כעין זריקה משתברת כו' ומשמע כנ"ל דיין קרוש פסול לניסוך ואולם גם בדם אמר שם כן נ' ב' ואילו דם קרוש אמר במנחות כ"א א' שם דכשר בפנים לזריקה בחטאות החיצוניות וצ"ל דגם דם קרוש כשזורקין אותו משתבר לחלקים וא"כ גם ביין קרוש י"ל כן ויל"ע עדיין בזה דהא אפשר לתתו ע"ג המזבח שלא בזריקה ואז וודאי דאינו משתבר וגם בדם אמר במנחות שם דכשרותו מפאת דבר נתינה הוא ע"ש וצ"ל דמ"מ אש המזבח מתיכו ונעשה לח מיד הן בדם קרוש והן ביין קרוש ולכן בעי' גם לע"ז דומי' דהכי דבר הנקטר שבהקטרו יהי' לח ומשא"כ במקל ועטרות של שבלים ואולם בפרכילי ענבים עדיין ק' דהם לחים מבפנים דמה שבפנים הוא משקה ואם האש שורף הקליפה החיצונה ג"כ נעשים לחים מיד ואעפ"כ אמר בע"ז נ"א א' שם דלא הוי זריקה משתברת ע"ש ובאתי רק להעיר וע"ע תוס' שבועות כ"ג א' ד"ה שכר בסה"ד:
שם אמר ר' זירא הא מילתא הוה בידן כו', נ"ב דוגמתו ראש השנה י"ג א':
שם הדס שוטה, נ"ב ע' רש"י וע' בה"ג ה' לולב וז"ל והיכי דמי הדס שוטה דרברבן טרפי' ופתיין עכ"ל וע' לקמן ל"ב ב' ובש"ע או"ח סי' תרמ"ו:
שם וכולן שהתירן כשירות, נ"ב במהרי"ל ה' סוכה וז"ל והקשה מהר"י סג"ל פשיטא כשהן מותרין דכשרות ותי' דקמ"ל דגם אם הביאם קשורות לגג הסוכה והתירן אח"כ כשרות דסד"א דאסור להעלותם קשורות משום מראית העין קמ"ל עכ"ל:
שם א"ר יעקב שמעית מיני' דר' יוחנן תרתי כו' ולא ידענא הי מינייהו כו' א"ר ירמי' ניחזי אנן. נ"ב כזה קידושין נ"ג ב':
שם רש"י ד"ה כשרין לדפנות כ' דכל סוכה הכתוב סכך משמע דדופן לא איקרי סוכה, נ"ב ע' רשב"ם ב"ב ע"ה א' ד"ה סוכה דכ' היינו מלמעלה גג וארבע דפנות מארבע רוחות, צל היינו סיכוך בלא מחיצות עכ"ל ע"ש ומ"ש רש"י ודנפקא לן דפנות מבסכת כו' ע' תוס' זבחים ל"ז ב' ד"ה אלא דהניחו זה בתימא: