גליוני השס על סוכה· רבי יוסף ענגיל
דף ג.
ב"ש היא ולא תזוז מינה, נ"ב דוגמת זה ב"ב ז' ב' ואלעזר בני קבע בה מסמרות ופירש"י הזהיר לדון כן ולא תזוז ממנה וע"ע דוגמא גיטין י"ז א' יתד היא שלא תמוט:
שם מחזקת ראשו ורובו ושלחנו כשיר' רבי אומר עד שיהא בה ד' אמות כו' ע' שו"ת ח"צ סי' צ"ד הסביר דרבנן ס"ל דבעי' רק סוכה הראוי' לאכילה ולכן די בראשו ורובו ושלחנו ורבי ס"ל דבעי' ג"כ ראוי לשינה וע"כ בעי' ד"א דגופו של אדם ג' אמות ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו ע' עירובין מ"ח א'] ע"ש ועמ"ש על הגליון לקמן יו"ד א' ד"ה אם אין התחתונה כו' ולקמן כ"ח ב' ד"ה כל שנעור וד"ה תשבו כעין תדורו:
שם תוד"ה דאמר כ' לא יצא י"ח אפי' דאוריתא כו', נ"ב ע' לעיל ב' א' תוד"ה כי עביד וע' לקמן י"ד ב' אין שעת הסכנה ראי' והובא כ"ז כבר באחרונים והאריכו בזה אי פרט דרבנן שהוסיפו במצוה דאוריתא מעכב בה ואם א"א לקיים המצוה כפי הדרבנן אין לקיימה כלל וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתע"ט הקשה דכשאין לאדם יין ופת לקדש בשבת מדוע אין מקדש בדיבור לבד לקיים את הדאוריתא מיהת ע"ש לשונו ז"ל בזה דמוכח דס"ל דיש לקיים את הדאוריתא בכה"ג בלי הפרט דרבנן: