גליוני השס על סוטה· רבי יוסף ענגיל
דף מג:
הכא אי מימליך עלה בת מיהדר היא כו', נ"ב ע' ר"ש ערלה פ"א מ"א בשם הירושלמי נטעו לסייג וחישב עליו למאכל כו':
שם כל חד וחד לא קרינא בי' כרמו, נ"ב ע' תמורה ב' א' רש"י ד"ה בעלי חוברין לסמיכה דכ' שאם נשתתפו ב' או ג' על קרבן אחד קרינא אכל חד וחד קרבנו וכולן סומכין בו עכ"ל ואולם התם מיתורא דריש ואדרבה מוכח דלולי הייתור לא הי' קרוי קרבנו של כל חד וחד כמו כאן דכל חד כו' לא קרינא בי' כרמו וע"ש דר' יהודה גם יתורא דקרבנו לא מיסתבר לי' לאוקמי אהכי כיון דלא מייחד קרבן דידהו ולא קרוי קרבנו כיון דאינו מיוחד לו והוא כל' רש"י כאן דלא קרינא בי כרמו המיוחד לו וע' ב"ק צ' א' לעניין עבד של ב' שותפין אי קרוי עבדו של כל אחד הואיל ואין מיוחד לו וע' תוס' גיטין מ"ב א' ד"ה בעבד וע' חולין קל"ה א' פלוגתא אי צאנך ממעט שותפות ע"ש ברש"י וע' בכורות נ"ו ב' רש"י ד"ה ולא של שותפות וע' רש"י ב"מ ק"ח ב' ד"ה לאשה וליתמי ולשותפי וע' ירושלמי שבועות פ"ה ה"א תמן כל שבועה חלה על שוה פרוטה כו' עש"ה:
שם רש"י ד"ה קלא אית לי' כ' שאין ערלה נוהגת כו', נ"ב דעת רש"י כאן דלמ"ד כרם רבעי גם ערלה אין נוהגת רק בכרם כבר הרבו לתמוה ע"ז אולם בפר"א הובא בילקוט פ' לך לך רמז פ"א וז"ל נאמר ערלה באילן וכי תבואו אל הארן וערלתם ערלתו אין העץ האמור כאן אלא עץ הגפן כו' עכ"ל מוכח דס"ל ג"כ כן וע"ש בז"ר ועמ"ש על הגליון ברכות ל"ה א' וע"ע רמב"ם פ"י ממע"ש ה"ב שכל שאין לו ערלה אין לו רבעי והוא מן הירושלמי ע"ש וא"כ הי' אפשר לומר דה"ה כל שאין רבעי נוהג בו אין ערלה נוהגת בו ויש לחלק בין נידון דשם לכאן עש"ה ותבין ומצאתי בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקס"ו שדן בהך דרמב"ם הנ"ל אם היא חלוקה מתהפכת ג"כ לומר שכל שאין לו רבעי אין לו ערלה עש"ה וע' ערלה פ"א מ"ח דיש דברים אסורים בערלה ומותרים ברבעי ואין לו עניין לכאן ע"ש ברמב"ם ור"ש וע' תרומות פ"ג מ"ט דס"ל לר' יהודא דאין לנכרי כרם רבעי ואילו אהך דנכרי שנטע דחייב בערלה דפ"א דערלה מ"ב לא פליג ר' יהודה ע"ש ומזה ראי' לכאורה דאין ערלה תלוי' ברבעי: