גליוני השס על סוטה· רבי יוסף ענגיל
דף כז.
כיון דפרוצא דיותר לא, נ"ב ע' שו"ת מהרי"ו סי' פ"ח כ' דהוא רק חששא בעלמא לכתחלה לישא בת פרוצה ביותר אבל לא הויא ספק ממזרת ממש ועוד מסופק שם דשמא הא דאסרינן בת פרוצה ביותר הוא רק לכהן וכשאמה אשת כהן דהוי כעין ס"ס דילמא ממזרת היא הבת ואת"ל דהיא מבעלה מ"מ אסורה לכהן דשמא זינתא אמה קודם שנתעברה מזאת הבת וא"כ כשבעלה בעלה אח"כ ונתעברה ממנו בזאת הבת ה"ל הבת חללה ואסורה לכהן עש"ה בארוכה וע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' צ"א וח"ג סי' רי"ז:
שם תוד"ה דומה כ' ומיהו הכא לא מיירי בדומה כה"ג כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קמ"א:
שם תוד"ה רוב כו' כ' וכגון דליתא לדומה גופא קמן כו', נ"ב ע' שו"ת מהר"ם פדוואה סי' ל"ג ועש"ה כל התשובה: