אור ברסלב

גליוני השס על סוטה· רבי יוסף ענגיל

דף ה.

דף ד:

והניח כל אילנות וכו', נ"ב ע' שבת ס"ז א':

שם ת"ח צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית, נ"ב נ' דאין כוונת מספר זה בדווקא, רק דשמינית הוא כינוי למעט ואחד משמונה בשמינית כאילו אמר מעט שבמעט ע' סנהדרין צ"ה ב' סך מחנהו מאתים וששים רבוא אלפים כו', והכתיב ויצא מלאך ד' ויך במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף וגו' הללו ראשי גייסות הן כו' דיקא נמי דכתי' במשמניו רזון בשמינית דאית בהו כו' הרי דלא היו שם שמינית דהא קפ"ה אלף הם רק י"ח רבוא וחצי רבוא ואילו המחנה הי' ר"ס רבוא אלפים כו' וע"כ שמינית דשם הכוונה מעט שהי' במעט ממנו רזון ואפיק לי' קרא בל' במשמניו לומר שזה המעט היו הראשי גייסות היינו המובחרים והשמנים שבהם ועכ"פ מבואר תיבת שמינית דהוא לאו דווקא שמינית רק פחות ממנו הרבה והוא רק כינוי של מעט וע"כ גם כאן כן הוא רק כינוי ול' בעלמא ועניינו כאילו אמר מעט שבמעט וכנ"ל וע' עוד סנהדרין שם ק"ב א' אין לך כל פורענות כו' שבאה לעולם שאין בה אחד מכ"ד בהכרע ליטרא של עגל כו', וברש"י אחד מכ"ד בהכרע ליטרא לאו דווקא אלא כלומר דבר מועט כו', עכ"ל. הרי דאף דנקט מספר אחד מכ"ד כו' אין הכוונה דווקא רק דבר מועט וכך כאן אחד משמונה שבשמינית ג"כ הכוונה רק מעט שבמעט וכנ"ל, וע"ע דוגמא גמ' ב"ב צ' ב' עושה אדם את קבו אוצר ואין הכוונה שם כלל לשיעור קב דייקא רק הכוונה דבר מועט ע"ש ברשב"ם דכ' את קבו, מה שמלקט משדותיו ולישנא מעליא נקט כלומר אותו מעט שנתן לו הקב"ה כו' וכך כאן אין הכוונה למספר שמיני שבשמינית דייקא רק הכוונה מעט שבמעט וכנ"ל:

שם מי זוטר דכתב בי', נ"ב בכורות י"ב א' מי זוטר מאי דכתי' בי' כו' וע"ע חגיגה ט"ו ב' מי זוטרא מאי דכתי' בהו ברבנן כו' וכל' זה שם ה' ב' ובקידושין ל' א' מי זוטר מאי דכתי' והודעתם לבניך וגו':

תוכן העניינים

גליוני השס על סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה