אור ברסלב

גליוני השס על נדרים· רבי יוסף ענגיל

דף צ:

דף צ.

תביא ראי' לדברי', נ"ב ע' שו"ת חיים שאל (ח"ב סי' מ"ח באונס שאומר שראה שזינתה אשתו אי אמרי' שויא כו' כיון דמשועבד לה ע"ש ומ"ש הר"ן כאן דאפקעינהו כו' הביא שם בשם אבי הבנין אריאל ז"ל דזה הי' כוונת דוד שאמר לאורי' רד לביתך כו' כי כשירצה לבוא אל בת שבע הרי תאמר היא לו שנבעלה מדוד והוא לא יאמינה כפי הדין שא"צ להאמינה ונימא אפקעינהו ותעשה פנוי' למפרע וינצל דוד מעון א"א למפרע וע"ש שהחיד"א ז"ל דחה זה וע"ש עוד קושי' בשם הגאון ר' אברהם ברודא ז"ל עמ"ש הר"ן דאפקעינהו דא"כ מה הועילו חכמים בתקנתן אכתי אם תתן עיני' באחר אפשר לה שתאמר טמאה אני לך וגם תאמר נטולה אני מן היהודים דמעתה ממ"נ תיאסר דאי נימא מפאת אומרה טמאה כו' אפקעינהו א"כ הרי היא פנוי' ושוב א"א לו להפר חלקו וע"ש עוד קושי' בשם הגאון מה"ו יהונתן ז"ל עמ"ש הרא"ש כאן דהא דנאמנת באומרת גירשתני היינו משום דאם הוא שקר הרי כשתינשא תהי' כל ימי' באיסור ולזה לא חשודה ורק באומרת טמאה אני דמבקשת גט ורוצה לינשא בהיתיר חיישי' שמא עיני' כו' והקשה ע"ז דגם באומרת טמאה אני תהי' נאמנת לעניין זה שיתחייב ליתן לה גט על תנאי דאם האמת שהיא טמאה יהי' גט ואם לאו לא יהי' גט עש"ה וע' ס' מכתב לדוד אות י"א אריכות בסוגי' דכאן וגם בקושי' הנ"ל דתאמר טמאה כו' וגם נטולה כו' עש"ה וע"ע שו"ת הרא"ש כלל ל"ה אות ד' עש"ה וע"ע שו"ת מהר"ם פאדווה סי' ל"ד לעניין אמרה טמאה אני לך דאמרי' תביא ראי' כו' ואינה נאמנת אם גירשה הבעל ועדיין עמדה בדברי' אז אסור להחזיר' ואם החזיר' תצא וע"ש והנה בעניין בעל שאומר שראה שזינתה אשתו כ' כל הראשונים דדינו כאומרת טמאה אני לך דתביא ראי' לדברי' ולא מהני שויא נפשה חד"א להאסר דה"נ כן הוא עתה בבעל משום חדר"ג ואולם מצאתי בשו"ת חוט המשולש [שעם התשב"ץ] טור הראשון סי' ו' כ' בפשיטות להיפוך דאמרי' בבעל שויא כו' ע"ש שלא הזכיר כלום מדברי הראשונים שכתבו להיפוך וע"ע מ"ש בסוגי' דכאן בשו"ת ח"צ סי' ק"נ:

שם אנא הא חזינא כו', נ"ב ע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' קכ"ט עש"ה וע' כתובות ב' א':

שם ר"ן אבל תולה נדרו בימים כו', נ"ב כ"כ הר"ן גם בתשובותיו סי' נ' דמחוסר זמן לאו חסרון מיקרי וחשוב חל הנדר והביא שם גמ' נזיר ס"ד ב' ופסחים צ' ב' שמשא ממילא ערבא ולא חשיב הערב שמש חסרון וע"ע גיטין כ"ט ב' כיון דלבתר תלתין יומין מצי מגרש כשליח שניתן לגירושין הוא וכזה מצינו עוד בכמה דוכתי דחסרון זמן לא חשיב חסרון ואולם ל' הרמב"ן שבת כ"ד ב' ד"ה מנה"מ וז"ל וע"כ א"א לקיים את שתיהן מיקרי אעפ"י שאפשר למחר שכל שמחוסר זמן כמחוסר הכל דמי כו' עכ"ל:

תוכן העניינים

גליוני השס על נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה