אור ברסלב

גליוני השס על מכות· רבי יוסף ענגיל

דף יא:

דף יא.

נידוי על תנאי, נ"ב הובא בגליון נוסחת השאלתות אפי' מעצמו וכן הובא הנוסחא בשו"ת הר"ן סי' ס"ה וע"ש דיעה אחת דנידוי שאדם מנדה עצמו קודם מעשה מהני רק לעניין שיהי' הוא צריך לנהוג בעצמו דיני נידוי אבל לא שיתחייבו אחרים להתרחק מד' אמותיו דלא כל כמיני' לחייב את אחרים ועש"ה בכל התשובה וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי, רע"ד מש"ש בהסברת החילוק מדוע נידוי על תנאי צריך הפרה ואין אומרים כן בנדר ושבועה על תנאי עש"ה וע"ע שו"ת הרשב"א ח"ג סי' שכ"ו:

שם מנלן מיהודה, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ, ח"ב ס' ע"ב וח"ג סי' קפ"ב ושו"ת רדב"ז ח"ב סי' תר"ס וע' אריכות בשו"ת חיים שאל סי' ע"א אות ג' וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקל"ג עש"ה ומה שחילק שם בין דבר שבידו לקיים כו' חידוש שלא הביא דברי התוס' כאן שכתבו כן וע"ע ברדב"ז שם סי' אלף ל"ו עש"ה:

שם ידיו רב לו, נ"ב הטעם כי הפלפול מיוחס לידים שכן דרך המפלפלה להכות בידיהם זו בזו, שו"ת חות יאיר סי' קל"ב בשם בעל זיקוקין דנורא וע"ש שהרבה לתמוה ולהשיב עליו:

שם מצוה ביד גואל הדם, נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' רס"ד וע' עוד נימוקי מהור"ר מנחם מירזבורק הנדפסים עם מהרי"ו דפוס קאפוסט דס"ו ע"ב ד"ה דין דגאולי הדם כו' וע"ע שו"ת צמח צדק סי' קי"א וע' חידושי בנימוקי מהור"ר מנחם כו' שם דגואל הדם מותר לצאת חוץ לתחום בשבת להרוג את הרוצח ע"ש וע"ע אריכות בדן גואל הדם ובכולה סוגי' דכאן בשו"ת חות יאיר סי' קמ"ו וע' שו"ת הרא"ש כלל נ"ז אות ב' דקורבה של גואל הדם אין פוסלת לעדות כיון שהעד כשר לנרצח פ"ש ויל"ע בזה ואכ"מ והנה מצות גואל הדם נ' פשוט דכ"ש דהוא בנרצח עצמו דאדם קרוב אצל עצמו והוא הקרוב היותר גדול וקודם מכל הקרובים וע"כ המכה חבירו הכאה כדי להמית מצווה המוכה בעודו חי להמית את הרוצח ואסור לו לקחת ממון מאח הרוצח לפוטרו ואפי' לא כל ממון שבעולם כי היכא דגואל הדם אסור בזה עמ"ש בגליון כתובות ל"ז ב' וא"ל דדיוקא גואל הדם, א"א לו לוותר על רציחת נפש קרובו עבור ממון משא"כ הנרצח עצמו יכול לוותר דז"א דגם הנרצח עצמו אין נפשו שלו רק קניינו של הקב"ה ואין בידו לוותר ע' רמב"ם ה' רוצח פ"א ה"ד עש"ה ואם עשה המכה תשובה נמי לא ועדיין המוכה מצווה להרגו כי היכא דגואל הדם מצווה בזה עמ"ש לקמן י"ג ב' בגליון ובעושה את חבירו טריפה יש לעיין עמ"ש בגליון ב"ק צ"א ב' והיכא דהכהו הכאה כדי להמית ונעשה לו נס מן השמים ולא מת נ' דגם מצות גואל הדם להמית המכה אין כאן דכיון דפטור ממיתת ב"ד ע' סנהדרין ע"ח ב' באמדוהו למיתה ותי' ה"נ דאין מצות גואל הדם להרגו והלה הוא עצמו אי' לו להרוג את המכה ואם יהרגנו יוחשב הוא רוצח כיון שפטור מזה וראיתי עוד בנמוקי מהרמ"מ שם דס"ה ע"א ד"ה דין מותר ומוכה לקבול לעכו"ם ואפי' אם יפסיד המכה. כל אשר לו כו' ולאו דווקא המוכה אלא מצוה לכל אדם להגיד לשופט פלוני הכה פלוני ועוד הולך בכעחו תעשה כך שלא יוסיף עוד כו' ואין לומר כיון שהמוכה כבר הוכה יש לו לכוף את יצרו ולא לנקום צא ולמד מגואל הדם כו' עכ"ל הנה מפורשת כן כוונתו ז"ל דהוא עצמו ק"ו הוא מגואל הדם דהוא הרי קרוב אל עצמו טפי מקרובו אחר גואל דמו ומדבריו יש לדון ג"כ לעניין מכה חבירו כדי להמית ונעשה נם למוכה ולא מת דף דאין להרוג את המכה מ"מ יש לו למוכה לנקום דמו שהכהו הכאת מות דלא גרע מהכאה בעלמא דכ' ז"ל דיש לו לנקום ודבר זה צריך בירור עדיין בפרטיים ופרטי פרטיים ואכ"מ:

תוכן העניינים

גליוני השס על מכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה