אור ברסלב

גליוני השס על מגילה· רבי יוסף ענגיל

דף ד.

דף ג:

שאף הן היו באותו הנס, נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תע"ג ומ"ש התוס' דמשום האי טעמא לא מיחייבא אלא מדרבנן כו' ע' שו"ת מהרי"ל סי' צ"ד ד"ה ומה שנסתפקת כו' דמשמע מדבריו דמשום האי טעמא לא מיחייבא אלא במצוה דרבנן אבל במצוה דאוריתא אפי' מדרבנן אין מתחייבת מזה הטעם עש"ה ותבן והטעם דבדאוריתא לא אזלי' כלל בתר טעמא ולא דרשי' טעמא דקרא ואין להם לחכמים לחייב נשים אפי' מדבריהם מפאת שאף הן כו' ודו"ק וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"א סי' ג' עש"ה וע' מנחות ט"ו ב' שאר זרעים מדרבנן הוא דאסירי האי דעבד איסורא קנסוהו רבנן כו' אבל הכא לימא ק"ו והוא ג"כ סברא הנ"ל דבדרבנן אזלי' בתר טעם וסברא והילכך זה שעבר הדין נותן שיאסרו זרעיו ואם של חבירו אין לו לאסור ומשא"כ בדאוריתא לית לן למיזל בתר טעם וסברא כי מילי דאוריתא הם דברים עצמיים ועניינם מפאת פעולתם בעצם ובזה שפיר א"א שיהי' פועל בזולת והוא עצמו לא יתפעל דזה עניין הק"ו שם עש"ה וע"ע תום יבמות נ"ז ב' ד"ה רב מש"ש ולא שייך כאן דיו כו':

שם תוד"ה נשים כ' וכן פסקו הה"ג, נ"ב ל' הבה"ג ה' מגילה אריב"ל נשים חייבות במשמע מגילה שאף הן היו באותו הנס עכ"ל ומוכח דכך הית' גירסתו בגמ' וע"ע שם וז"ל נשים ועבדים פטורין מקריאת מגילה אלא שחייבין במשמע למה שהכל היו בספק להשמיד להרוג ולאבד כו' ריב"ל מכניס את כל אנשי ביתו וקורא לפניהם מגילת אסתר ר' יונה אבוה דר' מונא הי' מתכוון לקרות אותה לפני אנשים שבביתו שהכל היו בספק והכל חייבין במשמע אחד הנשים ואחד העבדים ואחד הקטנים עכ"ל וע' תוס' ערכין ג' א' ד"ה לאתויי עש"ה ומוכח מדבריו דמלבד חיוב חינוך יש עוד חיוב בקטן מפאת שאף הן היו באותו הנס וע' תוס' לקמן כ"ד א' ד"ה אבל והנה מבואר ג"כ בדברי הבה"ג דגם עבד מחויב במגילה כאשה וע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תת"ח כ' להיפוך דאשה חייבת ועבד פטור וצ"ע מדברי הבה"ג וגוף דברי הרדב"ז שם שכ' שאפי' תאמר שהנס נעשה לעבדים אפ"ה לא היו בסכנה שהרי היו העכו"ם שוללים אותם כשאר נכסים עכ"ל הנה לכאורה מה בכך דלא נעשה להם נס של הצלת החיים מ"מ כיון דהי' הנס גם להם וודאי שאילו היו משתעבדים לעכו"ם מפקעי להו ממצות וגם גוף העבדות לעכו"ם אכזריים קשה מלישראל דאעבד נמי רחומי מרחמי כש"ס פ' השולח א"כ י"ל שפיר דחייבים דנהי דאמרי' לקמן י"ד א' ומה דרוש כו' השתא מעבדות לחירות כו' ממיתה לחיים לא כ"ש היינו רק דלולי ק"ו זה לא היו מרשים לעצמם להוסיף על הכתוב בתורה עש"ה אבל עתה דאהני ק"ו זה לתקן קריאת המגילה לזכרי ישראל ונשיהם מיהת שהית' להם ההצלה ממות לחיים א"כ אחרי שיש כאן בלא"ה תוספת על התורה שוב חיוב הקריאה לבד שפיר י"ל דחייבו על כל שהי' לו נס דראוי שיספר ויגיד את הנס שהשי"ת עשה לו ודו"ק ואולם לפי"ז הא דפריך שם אי הכי הלל נמי לימא ומוכח מל' אי הכי דאין לחייב הלל רק על הצלה ממות לחיים או מעבדות לחירות מיהת דהלל הא לא הוי הוספה על התורה וע"כ דבעצם אין חיוב רק בגווני הנ"ל א"כ בעבד ליכא חיוב הלל ולפי"ז לפי מאי דמסיק שם דקריאתה זו היא הלילא יומצא חידוש דין דעבד נהי דמחויב מ"מ לא יוכל להוציא אשה כיון דיש כאן ב' חיובים דמגילה ודהלל אלא שבקריאה יוצאין ידי שניהם ואילו העבד הרי חייב רק במגילה לבד לא בהלל וא"כ לגבי הלל הא ה"ל העבד אין מחויב בדבר ואין יכול להוציא את האשה שהרי ישאר עלי' חיוב הלל ודו"ק היטיב:

שם תוד"ה חייב כ' והעיקר הוי ביממא כו', נ"ב עמ"ש על הגליון לקמן כ"א א' וע' שו"ת נוב"י חאו"ח סי' מ"א ד"ה ואין לומר דהא דתדיר ושאינו תדיר כו' עש"ה ואולם מצאתי ברוקח בה' ברכות סי' שס"ג בסוף הסי' דכ' להיפוך דעיקר מצות קריאת המגילה בלילה אעפ"י שחייב לאומרה גם ביום ומש"ה מברכי' בעל לא בלמ"ד עש"ה:

תוכן העניינים

גליוני השס על מגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה